סיוע לביתי

שלום ד"ר רובינשטיין ביתי בת ה-32 ,טיפוס פרפקציוניסטי מאוד, בדיכאון כבר כמה חודשים. לא עובדת, רוב היום בבית, ישנה, עצבנית וחסרת סבלנות. היא מתנגדת לכל דבר,מתעקשת ששום דבר לא יכול להשתנות לטובה אלא לרעה. אחיותיה דיברו איתה, הציעו לעזור, ניסו להראות עוד צדדים במקביל לתפיסה השלילית, אך ללא הועיל. היא מסרבת לפנות לטיפול. אין גורם נוסף שהיא חשה איתו יותר בנוח שאפשר לגייס. אני חוששת שככל שיעבור הזמן זה יהיה לרעתה . כיצד היית ממליץ לנו כהורים (וגם לאחים) לנהוג? אני מבינה שקשה להביא אדם לטיפול כאשר הוא לא מעוניין בכך, אך כאמא אני גם לא יכולה להתעלם ולתת לזמן לחלוף במצב כזה. תודה.

שלום מירי, יותר משמדאיגים אותי הדיכאון והפרפקציוניזם כשלעצמם מדאיגים אותי הסימפטומים וההתנגדות הנמרצת לקבלת עזרה. ייתכן מאוד שהתנגדות זו מגיעה לשיאה, כאשר דווקא אתם הקרובים לה מציעים לה נקודות מבט חיוביות יותר. חשוב מאוד לוודא שאין לביתך מחשבות אובדניות. אם הדיכאון מתבטא גם בהפרעות בשינה (יקיצה מוקדמת או עודף שינה) ותיאבון (ירידה או עלייה ניכרת במשקל), הייתי ממליץ לנסות לספר על כך לרופא המשפחה שלה ואף לבקשו לערוך ביקור בית. אם אין מחשבות אובדניות ושינויים קיצוניים במשקל ובשינה, הייתי מציע להישאר עם יד על הדופק אך לא ללחוץ ולפלוש לעולמה יתר על המידה ומאידך כן לומר לה בקיצור שאם היא רוצה לדבר, אתם שם בשבילה. למען השקט הנפשי של כל הצדדים, אולי כדאי שתתייעצו פנים אל פנים עם פסיכיאטר. אם רופא המשפחה יוכל להגיע אליה בשלב כלשהו או ניתן לגרום לה להגיע אליו, טיפול תרופתי נוגד דיכאון יכול לעזור לה תוך זמן קצר יחסית. אני יכול להעיד שראיתי לא מעט מטופלים שתוך 10-7 ימים אפילו החלו להרגיש הרבה יותר טוב מנטילת ציפרלקס, אך כמובן הדבר טעון בדיקת מומחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il