ביקורת עצמית

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

14/02/2011 | 11:38 | מאת: שמרית

שלום רב, אני חושבת שירשתי מאבי את התכונה המכוערת הזו-ביקורת עצמית קשה, מה שבין היתר הוביל אותי גם במשך השנים לרגשות מעורבים של שנאה-אהבה אליו. לאחרונה אני מרגישה שאני נהיית עצבנית מכל דבר קטן, אולי זה בגלל שאני בהריון וההורמונים משתוללים ואולי זה בגלל שבאמת יש לי בעיה והיא רק מחמירה עם השנים..ניסיתי בעבר טיפול של פסיכותרפיסטית שלא צלח והומלץ לי לפנות למטפל-גבר. אשמח לקבל הנחייה מה ניתן וכדאי לעשות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2011 | 11:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שמרית, אכן בזמן היריון, ועוד יותר לאחר הלידה, קשיים רגשיים שונים מתעצמים, כך שקודם כל חשוב לדעת שההחמרה זמנית ותגובתית וזה כבר אמור להקל במידה מסוימת. כחסיד הגישה הפסיכואנליטית, אני מצטרף להמלצה לפנות למטפל-גבר כי דרך תהליך של העברת הדמות של אבא לדמות המטפל, דברים אמורים להיפתר בסופו של דבר (אם כי פריקית / "זרקנית" כבר לא תהיי וגם לא אני :) ואולם, זהו תהליך לא פשוט שמלווה בנסיגות ובסערה רגשית סביב היחסים עם המטפל, באופן זמני, ולכן לא הייתי ממליץ להתחיל טיפול כזה לא בזמן ההיריון ולא אחרי הלידה, אלא בתקופה רגועה יחסית בחייך. כרגע, הואיל וגם טיפול תרופתי אינו בטוח בזמן ההיריון, הייתי ממליץ על טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר מועד ובסוג הטיפול הזה מין המטפל פחות קריטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות