אובדת עצות ונואשת

מבקשת להתייעץ לגבי בתי , היא אחרי צבא, עבדה וחייה בצורה עצמאית זמן מה, היה זמן מאוד קשה עם תמיכה ותחזוקה יומימית כמעט , היו הרבה רגעי משבר ייאוש, דכאון, חוסר הסתגלות, למרות כל זאת תפקדה והמשיכה לעבוד ולהתלונן בלי סוף,לוקה בחוסר בגרות וחוסר החלטיות ברמה שלא מאפשרת לה לצאת מהלבטים הקשים שיוצרת לעצמה, מגיעה למצבים של החלטה וחוזרת בה, לא רוצה לפרט מפאת חשיפה, מדי פעם נפגשת עם פסיכלוג אך זה טיפול מקומי, אני מתרשמת שיש לה הפרעת אישיות כיצד ניתן לבדוק זאת?האם צריך לערב פסיכאטר? האם ניתן לעשות בדיקה? תודה על תשובתך

שלום אמא מודאגת, אני מבין שכוונותייך טובות, אך בין אם בתך סובלת מהפרעת אישיות ובין אם לאו, לא הייתי ממליץ לך להתערב ובוודאי שלא לנסות לאבחן אותה. פסיכולוגים בהחלט מטפלים בהפרעות אישיות והם מאבחנים אותן בעצמן. פנייה לפסיכיאטר היא במקום בדרך כלל רק כשקיים צורך בטיפול תרופתי. יכול להיות שטיפול תרופתי נוגד חרדה/דיכאון (בעיקר SSRI) יכול להקל על סבלה של בתך, אך הואיל והיא מטופלת כך או אחרת אצל פסיכולוג, מן הראוי להיוועץ איתו בקשר לכך (והכוונה שבתך תיוועץ בו - ולא את). להערכתי, כל התערבות-יתר שלך תשיג רק תוצאה הפוכה. בתך היא זו שצריכה להגיע להחלטות על פנייה לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי. לצערנו, רק רמת המצוקה של האדם עצמו היא הגורם המוטיבציוני לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

בודאי שאין לי היכולת לאבחן, התייעצתי עם הפסיכולוג, לא פסל פנייה לפסיכאטר בנוסף המליץ לה להגיע לשלב כזה של טיפול תרופתי, בתי מסרבת, כרגע נראה לי שרמת המצוקה היא כה גבוה ועליי להתערב, בתי גם טוענת שעליה לעזור לעצמה. אני מודאגת עד כמה היא מסוגלת במצב הנוכחי.