פסיכולוגיה חיובית מול דיביטי

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

30/05/2018 | 08:49 | מאת: מירב

שלום רב, בת 55, טיפולים דינמיים מעולם לא עזרו - כך בחוויה שלי. תחושתי הסובייקטיבית הייתה שהם אף גרמו נזק במובן של הדגשת השלילי והחסר - עיסוק יתר בכך אינו משפר את מצב הרוח אלא ההפך. יש לי הפרעת אישיות גבולית. מה שקצת עזר לי עד כה - הדבר היחיד על פי תפיסתי - לימוד על פי תורת ימימה. גם זה כבר לא רלוונטי בימים אלה כיון שמצבי הנוכחי מצריך התייחסות פרטנית ולו לתקופה. ועדיין, החוויה וההתנסות בשיטתה - כתיבה, חיבור רגשי אל הטוב הקיים, עשייה בעצמי עבור עצמי - היה חוויה טובה מאד, תחושה של בניה התחזקות ועיצוב חיובי. כיום כאמור זקוקה לעוד משהו. התחלתי לחשוב על דיביטי. פניתי למטפלת בשיטה זו. בינתיים הטיפול ״טרם החל״ כמעט בגלל הרבה עניינים רלוונטיים כעת ובכלל המתרחשים בחיי- לרבות משבר חיים רחב, ובגלל התנגדות חזקה מאד שלי לטיפול הידועה לי היטב. בינתיים עוד אין גם קבוצה אולי תיפתח בהמשך. בפועל אני באה והולכת מהשיחות הגורמות לי לשחרור כעסים אדיר. איני מאמינה שתגובה שלילית כה חזקה יכולה להיות בריאה לגוף ולנפש. נוכח הכעס האדיר המתעורר אצלי בעקבות טיפול - דבר המוכר לי לאורך שנים, וכיון שהדבר היחיד שטיפה עזר לי עד כה עולה בקנה אחד לפחות חלקית עם הערכים והתפיסות של הפסיכולוגיה החיובית כפי שראיתי באינטרנט, האם לדעתך פסיכולוגיה חיובית יכולה להתאים לאישיות גבולית ? (איני זקוקה לתרופות ומעולם לא נטלתי כאלה). או שמא עדיף לנסות דיביטי בכל זאת ? תיאוריתית וברגש - אני מתחברת לחלוטין לעמדה הגורסת שיש לעשות שימוש החוזקות של האדם ושהדבר יכול להיטיב עמו מאד ולחזק אותו. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירב, אמנם די בי טי מכוון בעיקר לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך במידה והוא נעשה "לפי הספר", הוא מחייב מידה רבה מאוד של משמעת עצמית של המטופל ושיעורי בית רבים. פסיכולוגיה חיובית, לעומת זאת, אינה מכוונת לסוג מסוים של בעיות והיא חדרה לשיטות טיפול רבות ואכן שמה דגש על חיזוק העוצמות הטבעיות של האדם במקום לנסות ולתקן את החלקים החלשים יותר: https://www.giditherapy.co.il/?p=662. אולי כדאי לשלב מדיטציית מיינדפולנס, המהווה את אחד ממרכיבי הדי בי טי עם פסיכולוגיה חיובית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות