אחי חולה בסכיזופרניה
דיון מתוך פורום סכיזופרניה
שלום אחי חולה במחלת הסכיזורפניה מזה 7 שנים אחי במשך תקופה של שנתיים אחי נטל תרופות ללא ידעתו דרך השתיה לפני כחודשיים אחי גילה והפסיק לתקופה של שבועיים לאכול ולשתות לכן הפסקנו אחי קיום ירד במקל באופן משמעותי מאוד מקיא מידי פעם ואינו מוכן לקבל טיפול תרופתי או טיפול מקצועי הוא נמצא בפגישה פעם בחודש אצל פסיכאטר דרך הקופת חולים מזה כבר 5 שנים אך שום דבר לא השתנה רק החמיר אחי לא קם מין המיטה ולא יוצא מהבית ביומיום הוא שוכב במיטה מרבה בשינה מתקלח פעם ביומיים ואוכל ארוחה ביום ולפעמים גם לא אוכל בכלל ברצוני לבקש עזרה כיצד אני יכולה לסייע לאחי האם יש לך המלצה? אחי אינו מסוכן לסביבה ולא לעצמו הוא בן אדם נעים הליכות ומאוד חכם אך המחלה הרסה אותו אני רוצה שהוא יקום מין המיטה יטול את הכדורי ויטופל ע"י שיחות אני ומשפחתי הגענו למבוי סתום ואיננו יודעים כיצד לעזור לו אודה לך אם תעזור לנו תודה ויום טוב,
שלום מיטל. את מתארת נושא כאוב שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות של מתמודדים עם סכיזופרניה וכבר היו מספר התייחסות בנושא כאן בפורום - הנושא של סירוב לקבל טיפול, חוסר התובנה למחלה, הירידה בתפקוד וכד'. אתמקד בדברים העיקריים הרלוונטים לגבי מקרה זה. אני מתנצל על כך שחלק מהדברים כבר כתבתי בפניות קודמות. 1) את מספרת שנתתם לו טיפול ללא ידיעתו דרך השתייה. זהו דפוס שמשפחות רבות נוקטות בו בשל הסירוב של המתמודד לקחת טיפול מיוזמתו בשל סוגיות שונות כגון חוסר תובנה למחלה, תופעות לוואי ועוד. למרות שאפשר להבין את המצוקה של המשפחות, במיוחד כשהם יודעים מנסיונם שכאשר המטופל נוטל טיפול תרופתי הוא יכול לתפקד, ליצור קשרים חברתיים וכד' - אך זהו דפוס שגוי בשל מספר סיבות: א) מתן תרופות בסתר בד"כ משיג בסןף תוצאות הפוכות - המטופל (שגם כך לעיתים סובל ממחשבות שווא של רדיפה כלפי משפחתו) מאבד אמון באנשים שהכי קרובים לו, דבר המהווה פגיעה לא פשוטה שיכולה להפריע להמשך שיתוף הפעולה עם הטיפול והשיקום. ב) מתן תרופות בסתר זה פסול אתית - גם מתמודד עם מחלות נפשיות הוא אדם עם מלוא זכויות הפרט - ומגיעים לו כל ההסברים על הטיפול שהוא מקבל, כולל על תופעות הלוואי האפשריות. יתרה מכך - אפילו כשאדם מאושפז בכפיה במחלקה סגורה ומקבל טיפול בניגוד לרצונו - גם אז הוא יייקבל את מלוא הפרטים על הטיפול ולעולם לא יינתן לו תרופה ללא ידיעתו. 2) אז איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערנו אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 3) לגבי סוגיית התובנה: את מציינת שאחיך מסרבת להכיר בכך שהוא סובל מבעיה נפשית ושהוא צריך טיפול, וכאמור אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (כפי שנתכב לעיל) יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 4) לגבי הצורך באשפוז: לפי התאור שלך הוא לא מסובן לסביבה אך נראה שיש מרכיב של מסוכנות עצמית (הרעבה עצמית, הזנחה). נראה שיש מקום לשקול אשפוז לצורך איזון תרופתי והליך שיקומי. במידה והוא לא מסכים ניתן לשקול אשפוז כפוי - לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לשקול אשפוז כפוי. ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה. העדיפה ביותר היא לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). 5) סוגיית השיקום: את מתארת מצב שבו אחיך אינו מתפקד כלל. יש מקום להתחיל הליך שיקומי, אבל איך משכנעים מטופל שסובל מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי כשהוא לא רוצה? התייחסתי לסוגיה זו גם בשאלות קודמות בפורום. בכל אופן הנה התמצית: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות ההוסטל במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר הוסטלים ו/או דיור מוגן לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. ד) ניתן להסביר למטופל שהוסטל או דיור מוגן אינו סוף הדרך בהמשך ניתן להתקדם לדרגות עצמאות גבוהות ולתעסוקה בשוק החופשי. ה) כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. 6) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 7) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר
תודה רבה ד"ר אהוד ססר עזרת לי מאוד בהמלצות שכתבת אני אשקול את כל האופציות נתת לי כוח להמשך הדרך תודה
תודה רבה ד"ר אהוד ססר עזרת לי מאוד בהמלצות שכתבת אני אשקול את כל האופציות נתת לי כוח להמשך הדרך תודה
מנהל פורום סכיזופרניה
