חולה סכיזופרניה בן 28

שלום רב, שאלה ראשונה שלי היא כיצד ניתן להבדיל בין אם המחלה היא דיכאון לבין סכיזופרניה? שאלה שניה שלי היא- אחי חולה בסכיזופרניה כבר 4 שנים (בן 28) הוא גר בבית עם ההורים והוא מאיים מאוד וכן הוא גם אלי כלפי אחי הקטן. לקחנו אותו למשטרה אך שם אמרו כי לא ניתן לעשות כלום גם כאשר הם ראו את הסימנים על גבי אחי הקטן. הסימנים לא היו חזקים במיוחד כי חלפו מספר שעות לכן האדימות ירדה אך עדיין ניתן לראות כי ישנם. מסתבר שזה לא מספיק למשטרה. הם טוענים כי לא ניתן לעשות כלום. אחי החולה מאוד חכם, כאשר יש אנשים אחרים בסביבה הוא שולט בעצמו ולא ניתן להבחין כלל כי הוא חולה (מלבד הופעתו המוזנחת). האם יש כאן מקום לרשלנות רפואית? כולם זועקים כי רק במידה והחולה אלים כלפי עצמו או כלפי אחרים ניתן לאשפז בכפיה. ישנן כרגע הוכחות כי הוא חולה ועדיין לא מטפלים בנושא. אחי החולה מעלים דברים מהבית אולי לצורך מכירתם אך אני יודעת בברור כי הוא גם מעלים דברים על מנת לגרום לחיכוך וליצור מריבה שלמען האמת אני אף פעם לא יודעת איך זה יסתיים ואפ זה יסתיים. האם אם נתקין מצלמות בבית זה יעזור כתיעוד? איך יוצאים מהמצב הזה? ידוע לי כי זה מצב שלא יבוא על פתרונו לעולם אך אף אחד לא מוכן לעזור לו ולנו. בעיקרון אנחנו מתגוררים באיזור ששייך לבית חולים קפלן ברחובות. האם יש לך איזה שהוא טלפון שתוכל להפנות אותי? ראיתי באחד מהתגובות שלך כי אמרת שמומלץ כי מישהו מוסמך יגיע לבית לראות אותו. בשיחה מול הרופאת המשפחה נאמר לנו כי היא לא מתמחה בנושא הנ"ל ולכן אין לה אפשרות לעזור כאן.אז מי כן יכול לעזור?? קראתי כי ישנם הוסטלים לחולים, האם זה יתרום לאחי? האם זה רלוונטי בכלל בשבילו? המון תודה מראש.

שלום לאחות המודאגת. את מעלה כאן סוגיות חשובות מאד שעולות באופן די תדיר בפורום. למען הנוחיות ארכז את האינפורמציה שוב. 1) איך מבדילים בין דכאון וסכיזופרניה? הדבר לא תמיד קל והשאלה היא מה מידת הפסיכוזה ומה מידת הדכאון. אם נפשט את העניין - אם רוב הזמן הפסיכוזה היא ללא דכאון נלווה הרי ככל הנראה מדובר בסכיזופרניה. אם הפסיכוזה מופיעה רק בזמן דכאון אז מדובר בדכאון פסיכוטי. יש גם באמצע - ואז קוראים לזה הפרעה סכיזואפקטיבית. 2) את מתארת מטופל הסובל מסכיזופרניה שאלים כלפי סובביו. לא ברור אם המניע לאלימות הוא פסיכוזה ואם לא. במידה והמניע הוא פסיכוטי - יש מקום לשקול אשפוז כפוי על מנת להתאים את טיפולו התרופתי, הפסיכולוגי והשיקומי (ראי המשך). יש להדגיש שבמידה והוא לא פסיכוטי (למשל הוא אלים לצורך השגת כסף וכד') אז הטיפול הוא בידי המשטרה (שגם יכולים להביאו לביה"ח פסיכיאטרי). 3) לגבי הצורך באשפוז בכפיה: לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לאשפוז כפוי. לפי מה שאת מתארת יש חשש שזה אכן המצב (לדבריך הוא אלים כלפי המשפחה) ואז ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה. העדיפה ביותר היא לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. כשזה לא ניתן יש אפשרות לפנות למשטרה כשהוא אלים והם יכולים להחליט על הבאתו למיון פסיכיאטרי. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). 4) את אומרת שרופאת המשפחה לא רוצה להגיע. באופן עקרוני היא כן אמורה להגיע ואם היא מתרשמת שיש חשד למצב פסיכוטי עם מסוכנות - היא אמורה לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה. ושוב - במידה והיא לא מגיעה יש גם עובדת סוציאלית, פסיכיאטר פרטי או כל גורם מקצועי אחר. 5) לגבי משטרה - אם אתם מגישים תלונה על תקיפת בני משפחה הם חייבים להתערב בעניין, כפי שפירטתי לעיל. 6) לגבי השיקום: את מעלה אפשרות שהוא יופנה להוסטל (חוק שיקום נכי נפש בקהילה שנת 2000). הבעיה היא שזאת ניתן לעשות רק אם המטופל מסכים לכך. במידה ויסכים זה בהחלט יכול לעזור בכל הפרמטרים - מצבו הנפשי, שיפור הרמה התפקודית, הקפדה על מעקב, הקטנת מוקדי חיכוך בבית וכד'. כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר