תסמינים ומינון

שלום לדר' ססר. בעלי לאחר שלושה התקפי סכיזופרניה בהפרשים של בערך שנתיים. מאז ההתקף האחרון לפני כ- 10 חודשים נוטל ריספונד במינון 2 מג'. הבעיה היא התסמינים השליליים כגון: רצון לישון כל הזמן ,חוסר עיניין בכל תחום, חוסר מוטיבציה וכו'. שאלותיי הם : האם ניתן להפחית מינון ל1 מג' וברגע שמופיעים הסימנים המקדימים למחלה לחזור ל-2 מג'? והאם הפחתה במינון מפחיתה גם את עוצמת התסמינים השליליים? הוא עובד, נוהג וללא אישפוזים, בתודה מראש.

מנסיוני, בחודשים הראשונים לא משנים מינון לתת זמן לתרופה להיות פעילה ורגילה בגוף ובנפש. ורק אחרי 4 5 חודשים הרופא יבדוק ויחשוב. שנית, התסמינים השליליים תלויים ג"כ בתרופות שמרדימות וכו' אך אני מתפלא כי המינון שציינת הוא נמוך מאד. שלישית, צריך לפנות לסל שיקום שזה התחום שלהם לשקם ולהתמודד עם התסמינים השליליים. כך לדעתי.

שלום. צריך לעשות סדר - לא ברור אם את מדברת על תסמינים שליליים, תופעות לוואי מהטיפול או לחילופין על סימני דכאון. אכן לעיתים קשה להבדיל ביניהם. תסמינים שליליים בעקרון אינם נגרמים מתרופות, אלא הם בהגדרתם תסמינים של המחלה עצמה (כגון חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (הבעות פנים מצומצמות), ירידה בנפח הדיבור ועוד). הסימנים השליליים נוטים להיות כרוניים וקשים הרבה יותר לטיפול מאשר הסמינים החיוביים שבד"כ חולפים עם טיפול תרופתי. תופעות לוואי משתנות בהתאם לתרופה. ריספרדל היא תרופה מדור שני עם יחסית מעט תופעות לוואי, וודאי במינון נמוך של 2מג שאת מציינת (מינון ריספרדל הוא בד"כ בטווח 4מג-6מג). לפיכך לא נראה שמדובר בתופעות לוואי. אז האם כדאי להפחית ריספרדל? כדי לתת תשובה בעלך יצתרך להיבדק ע"י פסיכיאטרי. אולם ניתן לומר שלכאורה לא נראה שיש צורך בכך - הרי הסימנים השליליים לא ישתפרו - להיפך. ומה ניתן לעשות בכל זאת לגבי תסמינים שליליים? להלן תמצית הדברים שכבר נכתבו בפורום: 1) הטיפול התרופתי הוא רק מרכיב אחד מהטיפול בסכיזופרניה בכלל ובסימנים השליליים בפרט. לסימנים שליליים ניתן להיעזר בטיפולים פסיכולוגים שונים, במיוחד אלה המכוונים לשיפור מיומנויות חברתיות (מה שקרוי "social skills trainihng"). יש גם מחקרים שמראים שאימון קוגניטיבי (מה שקרוי cognitive remediation) גם יכול לשפר סימנים שליליים. לצורך קבלת פרטים יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. 2) אין להמעיט בחשיבות השיקום שיכולה לכלול מגוון תחומים כגון תעסוקה, לימודים, מועדון חברתי, מגורים נתמכים וכד'. לצורך התאמת תכנית ספציפית שמתאימה לך יש לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת במקום המגורים. 3) מבחינה תרופתית יש תרופות שיכולות לעזור (מעט) לתסמינים השליליים. הטובה ביותר היא ה"לפונקס". יחד עם זאת יש לה גם לא מעט תופעות לוואי. לצורך פרטים יש לפנות לרופא המטפל. 4) מה שאת מתארת יכול להיות לא רק תסמינים שליליים אלא גם דכאון. לפעמים קשה להבדיל ביניהם. יש לעבור אבחון אצל הרופא המטפל ובמידה ומדובר בדכאון ניתן להתאים טיפול בהתאם (גם פסיכולוגי וגם תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר