בחירת הטיפול המתאים

ד"ר גידי רובינשטיין, שלום! אני בחורה בת 26, השרויה במשברים (...). קראתי כמה מן המאמרים שלך, ונותרתי מבולבלת. אני לא כל-כך בטוחה מאיזה סוג של דיכאון אני סובלת, אם בכלל או אם אני סובלת מחרדה או כל בעיה נפשית אחרת, אני רק יודעת להגיד שאני סובלת. אני מתקשה בבחירת כוון בחיי, אני אפילו לא יודעת אם אני מרוצה מקשר מסוים (אם בן זוג למשל) או לא, ואם להישאר במקום העבודה שבו אני נמצאת כיום. התחושה היא כי אין דבר שאני יכולה לעשות כדי להרגיש טוב יותר, כך שגם כאשר נפתחת בפני דלת - הפסיביות משתלטת עליי. בעבר יישמתי את רעיון ההליכה לכוון המטרה: בחרתי מטרה והגשמתי אותה. העניין הוא שאף בזמן הגשמת המטרה, יש לי סיבות משלי לסבול. נושא הבדידות וחוסר תקשורת עם הזולת מאוד מאפיין אותי, על אף שאני מוקפת במס' לא מצומצם מידי של חברים. חשבתי על טיפול קבוצתי אך לאחרונה נתקלתי במקומות העוסקים בטיפול זה ונתגלה לי כי המטפלים אינם פסיכולוגים כלל וכי ישנם מטופלים הניזוקים מטיפול כזה, בעיקר עקב הביקורת הקשה מהסביבה. לפני כשנתיים וחצי הייתי בטיפול פסיכולוגי אישי במשך שנה וחצי (שהיה יעיל לאותו זמן) אך כרגע אני מרגישה שעליי לטפל בבעיה בצורה יותר מעשית. כמו כן אני יודעת כי ישנם מקומות בהם הטיפול הנו מסובסד (דרך העירייה/קופ"ח ) ועקב בעיות תקציביות זה עשוי להיות פתרון יעיל. אשמח אם תוכל לכוון אותי לטיפול ה"אידיאלי". תודה רבה וסליחה על אורך המכתב...

שלום hili, פתרון "מעשי" או גישה התנהגותית-קוגניטיבית בטיפול הוא יעיל כאשר הבעיה ממוקדת. לפי תיאורייך, קשייך משתרעים כמעט על כל תחומי החיים ולכן המלצתי היא לחזור לטיפול אינדיבידואלי בגישה פסיכודינאמית. טיפול כזה הוכיח את עצמו בעבר וכנראה שלא מוצה. לא הייתי מנסה לחפש קיצורי דרך, אך ייתכן שבהמשך הטיפול הפסיכודינאמי הפרטני ניתן יהיה לשלב בו טיפול קבוצתי (השערתי היא שפנית לסדנאות שאינן מונחות ע"י אנשי מקצוע מוסמכים). קיימים טיפולים מסובסדים בקופות החולים השונות, אך הם מוגבלים בזמן ובגלל הטווח הרחב של קשייך, אני חושב שאת זקוקה לטיפול ארוך טווח. עם זאת, חלק מההסדרים של המטפלים העובדים עם קופות החולים כוללים התחייבות להמשיך את הטיפול במחיר מוזל (אם כי לא זהה למחיר המסובסד) גם אחרי שמסתיימת הזכאות לטיפול מטעם קופ"ח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org