שאלה מציקה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לד"ר רובינשטיין שלום רב. יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן. אני ואחותי בנות 20 פלוס ולאחרונה ניהלנו שיחה אשר חשבתי שלעולם לא ננהל. איכשהו שתינו הגענו למסקנה מאוד מוזרה שאנחנו פוחדות(אולי זאת מילה קצת מוגזמת) מאבינו. הורי גרושים כבר הרבה מאוד שנים ולכן הקשר איתו תמיד היה סימלי בעיקר. שתינו זוכרות שכאשר נסענו במכוניתו במושב הקידמי הוא היה נוהג לשים את ידו על הרגל או הירך, עוד כשהיינו קטנות. לעתים היה מספר בדיחות "גסות", או כאשר בגרנו היה מעיר הערות לגבי החזה או התחת וכן הלאה, אבל מעולם לא קרה כלום באמת. בזמן האחרון זה מאוד מציק לי משום מה. שאלתי היא, האם אני מגזימה ומפרשת לא נכון, אולי זאת סתם התנהגות גברית טיפוסית, הרי מעולם לא גרנו איתו או הכרנו אותו ממש, והאם זה באמת אמור להציק לי כל כך?
שלום מישהי, לא, את בכלל לא מגזימה. אולי זו התנהגות גברית טיפוסית, אך זו בהחלט לא התנהגות אבהית רצויה ואני גם מקווה שלא טיפוסית. זו התנהגות חסרת גבולות וחסרת אחריות של גבר שאינו מבחין בין גבריותו ואבהותו. במקום חום קיבלתן מיניות בגיל שהייתן זקוקות בו לביטחון מאדם מבוגר ואולי אחת הראיות לכך היא שהקשר עימו לא נמשך. לדבר עלולה להיות השלכה על יכולתכן לבטוח בגברים בהמשך חייכן. מומלץ להתייעץ על כך באתר "מקום" שהקישור אליו מופיע בדף הבית שלי שכתובתו מופיעה בתחתית מכתב זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org