איך נכון להגיב לסיפור?

שלום לך ביתי בת ה14 הוטרדה מינית ברחוב. בבואה הביתה לאחר הארוע היא סיפרה בקצרה מה קרה (נגיעה במקום אינטימי) ומיד אמרה " נבהלתי, אך מזל שהוא היה שיכור וזקן לכן דחפתי אותו וברחתי" הקשבנו עודדנו אמרנו שלצערינו זה קורה הרבה ולא ראינו כל שינוי לרעה בהתנהגותה. כעבור כחודש וחצי הנושא שב להטריד אותה ובקצרה אומר שהיא החלה "לטפח" את הסיפור ולהוסיף לו פרטים שברור לי בוודאות מוחלטת שאינם נכונים . תופעה נוספת היתה שהיא תארה למורתה וליועצת בביה"ס תופעות שלכאורה עוברת עליה, שאני יודעת שאינן נכונות. ידידה המליצה לה על טיפול בשיטת מח אחד ואני שאיני מתלהבת מכך (ולאחר מעשה מצטערת שהיסכמתי)אפשרתי אותו . המטפלת האמינה לכל מילה שלה וטענה שאי האמון שלי פוגע מאד בילדה , לאט לאט נוכחה אף היא שאין אמת בדברים והרימה ידים.אך במהלך "הטיפול" הנ"ל היא סיפרה פרטי פרטים של סיפורים שברור לחלוטין שאינם נכונים וטענה שעברה אונס . לי ברור לחלוטין שהכל פנטזיה (והדברים מזכירים לי מאד שאלה שהועלתה פה בפורום על פנטזיות מדכאות) . בשיחה האחרונה שלי איתה העלתה את חרדותיה מתחילת לימודיה בתיכון (עולה לט') חרדות דומות ליוו את כניסתה לחטיבה היא מלאת חששות בין היתר משום שמאד חשוב לה להצליח ומאד קשה לה כי היא דסלקטית , אך עד היום התמודדה לא רע ואני מאמינה שכך זה ימשיך , גם אם זה באמת דורש ממנה כוחות רבים והיא מתעייפת מכך. נקודה חשובה נוספת היא המראה שלה, היא שמנה למדי , ומאידך היא מאד מטפחת את עצמה אך כמובן שזה לא פוטר את בעיית ההשמנה (היא לא מצליחה להתמיד בדיאטה). האם ייתכן שהמצאת הסיפור נועדה קבל יחס, ותשומת לב רבה מבלי להתמודד עם הבעיות האמתיות שמטרידות אותה ? היא חשה שאיני מאמינה לה אייך עלי להגיב? האם להציג את העובדות השקריות בפניה או להסתפק בהתעלמות שקטה -מה שאני עושה כיום? תודה על התייחסותך

שלום לך, בתך מספרת את הסיפור שלה, שיש בו אמיתות פסיכולוגיות והוא מבטא רצונות ומשאלות שלה. השקרים שבסיפור מהווים, למעשה, פיצוי על חסך, שבו יש לטפל במסגרת טיפול פסיכולוגי. למשל, אם היא שמנה וחשה דחויה על רקע זה, סיפור על אונס פירושו ניסיון לומר: "תראו כמה אני נחשקת - עד כדי כך שכופים עליי יחסי מין בניגוד לרצוני". ויכוח עם השקר רק יפגע בדימוי העצמי הנמוך של בתך הפגוע ממילא. המלצתי היא לבדוק יחד עם המטפלת של בתך את האפשרות לטיפול משפחתי שבו ישתתפו כל בני המשפחה והבעיה תיתפס כבעיה משפחתית. בכך יועבר לבתך המסר שהבעיה היא של כולם ותחושת החריגות תפחת, זו תהייה גם הזדמנות עבורה לקבל תשומת לב מרוכזת וכן תוכלו לקבל הדרכה כיצד להתייחס לשקריה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org