פנטזיות מיניות מדכאות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אנוכי בחורה בת 25 ללא ניסיון מיני מעשי. ההתעוררות המינית שלי חלה בגיל 17 כאשר התחלתי לגלות סקרנות גופנית במין והיצר הזה הציף אותי די בפתאומיות והיה לי קשה לעכל את השינויים שחלו בי אז. מאז עברתי תהליך ארוך וקשה של הפנמת הצרכים המיניים שלי ואין לי בעיה עם הנאה מאוננות למשל, אך עדיין איני בשלה ליחסים של ממש עם בנים (ממגוון סיבות...)... הבעיה שלי היא עם האופי שהפנטזיות המיניות שלי לובשות לעיתים די קרובות, תחושות של אלימות וחוסר אונים שממש מדכאות אותי, בהתחלה אני נוטה להן ממקום שמחפש ריגוש אבל מהר מאוד זה פשוט מביא אותי לתחושה קשה ואפילו בכי מחניק כשבסך הכל אני שוכבת במיטה שלי בלי שקרה שום דבר, כאילו למחשבות יש חיים משל עצמן ואני מרגישה את ה"פנטסיה" משפיעה עליי יתר על המידה, ממש הזדהות עמוקה עם אותה דמות שאני נוטה אליה, נאנסת ונכבלת במצב של חוסר אונים ואני מרגישה את החוסר אונים הזה בצורה מוחשית ביותר, זה משפיע על חיי באופן כללי, אני קמה בבוקר ומרגישה שלילה לפני כן עברתי חוויה קשה כאילו בעולם אחר, אפל, שחור, מרגישה בושה שתסריטים כאלה מנהלים את עולמי הפנימי בסתר, איפושהו זה יוצא כאילו אני חיה שם, בפנטזיה ולא בעולם הזה, מרגישה מעוותת בגלל זה, כי זה משהו שכופה את עצמו עליי, מן יצר הרסני אפילו, ואין לי דרך להמנע מזה, כשאני רואה סרטי אהבה מקובלים זה גורם לי לגחך, זה מרגיש לי כמו בדיחה, סוג של אשלייה, יש לי מן תפיסה מאוד הרסנית של המיניות שלי ששמה אותי במקום פגיע וחסר אונים ואני לא מרגישה שאני מסוגלת לשלוט בזה, זה מוכתב לי מבפנים, סוג של נטיה. איך אני יכולה להשתחרר מההשפעה המדכאת של זה על החיים שלי?
שלום לך, לפני הכל אני רוצה לומר לך שלדעתי מדיעים לך חיים מלאים שכוללים חיים מיניים וחיי זוגיות. במקום להתבייש בפנטזיות אני הייתי מנסה ללכת לטיפול פסיכולוגי. מול מישהו זר קל לדבר גם על הדברים הקשים ביותר, בפרט שאנו יודעים שהוא מכיר את כל הבעיות מסוג זה ואינו שופט אותנו אלא רוצה לעזור לנו ולטפל בנו ולעזור לנו להרגיש יותר טוב. אני לא יודעת מה כל זה אומר, מה שעובר עלייך, אבל אני בטוחה שטיפול שכזה יכול לעזור לך גם להתמודד עם התחושות הקשות שיש לך כלפי עצמך, גם עם הבושה והמבוכה, וגם בכדי שתוכלי כן ליצור קשרים בריאים עם גברים ושיהיה לך כיף גם מבחינה מינית. בהצלחה
מורן, חשבת פעם באמת ולעומק, איך זה ולמה בגילך המופלג עדיין אין לך ניסיון מיני מעשי. מאד יכול להיות שיש לך בעיה של חוסר שלמות והרמוניה עם גופך, ושהינך חסרת ביטחון עצמי ויש לך תדמית שלילית לגבי עצמך. מישהו שחושב על עצמו מחשבות של הרס עצמי הכוללים אלימות ופגיעות - משהו בדימוי שלו על עצמו פגום מהיסוד. לכולנו מגיע להיות נאהבים, ממש כמו בסרטי האהבה הגדולים, ובהחלט גם לך. השנאה העצמית שאת חשה ובעקבותיה הפנטזיות הטראמתיות, ייפסקו רק אם תלכי לטיפול מסודר שיעניק לך כלים לאהוב את עצמך, את גופך, את נשמתך ויחזיר לך את שמחת החיים ויכניס לך סדר בבלאגן.
מורן, הפניתי שאלתך לפורום פסיכולוגיה קלינית, מהסיבה הפשוטה שמנהל הפורום איננו כרגע. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/6
אני דווקא חושבת שזה לגמרי לגיטימי, יש תעשיה שלמה של סאדו מאזו. אולי במקום להתבייש בפנטזיות, תממשי אותן?
שלום מורן, בשורה התחתונה, המלצתי היא באמת לפנות לטיפול כדי ללבן את הקשר שלך עם גופך ועם המיניות שלך. הפנטזיות שלך אינן חריגות וכפי שנכתב לך, יש תעשייה שלמה של סרטים הבאה לענות על הצורך הזה, שהוא משותף לרבים. מימוש הפנטזיות הוא הרבה יותר בעייתי, בוודאי לאור העובדה שעדיין לא היו לך יחסי מין. בהחלט לא הייתי ממליץ להתחיל יחסי מין עם גבר ממימוש פנטזיות מסוג זה, אלא באמת מקשר המשלב מין ורגש, שאליו יהיה ניתן להוסיף אולי בשלב יותר מאוחר איזה משחק מיני המבטא חלק מהפנטזיה. יש לציין שמין ותוקפנות הם שני דחפים בסיסיים מאוד ומין ללא תוקפנות דורש סובלימציה (עידון) של הדחף התוקפני במסגרת קשר רגשי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org