משבר

אני נמצאת בטיפול שנמשך כמעט שנתיים ובתום שנתיים אלו (עוד חודשיים) אני נאלצת להיפרד מהפסיכולוגית שלי וזה קשה מנשוא עבורי. הטיפול לא נעשה באופן פרטי אלא שייך למדור ברמן באוניברסיטת חיפה, המדור לא מאפשר לי להמשיך את הטיפול עוד שנה וגם לא מרשה לי להיפגש עם הפסיכולוגית באופן פרטי. אני פשוט לא מסוגלת להשלים עם זה. מאוד נקשרתי לפסיכולוגית ואני גם התקופה שהכי זקוקה לה והכל הכי משמעותי ביננו. אני חווה עכשיו משבר מאוד קשה בחיי והיא תומכת בי, היום התחלתי ליטול אפקשיין (כמו פרוזק) מפני שהרגשתי שדברים יוצאים משליטה ואני הלכתי לאיבוד בתוך עצמי והתחילו לי מחשבות אובדניות שלא היו בחיי לפניי כן. יכול להיות שאני נוברת בעצמי יותר מדי. יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד ואני מרגישה מאוד תקועה מבחינה מקצועית, לא יודעת אם להמשיך לתואר שני לא יודעת אם אני מאמינה בטיפול פסיכולוגי כמו שהאמנתי בעבר, נחשפתי במהלך הטיפול להרבה כאב שלי והרבה כאב שיש בתחום הזה ואני לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי עכשיו.הפסיכולוגית שלי כל הזמן אומרת שאני במשבר ולמרות שיש לי הרבה ידע אקדמי בנושא הייתי רוצה שתסביר לי קצת מה זה אומר משבר ומה דעתך על לקיחת התרופות ועל סיום הטיפול הכפוי הזה. תודה רבה רבה וסורי על ההודעה המבולבלת, יש לי קצת בלאגן בראש.

שלום מוניק, את נשמעת במצב לא טוב. אינני מכיר את ההסדר, אך ההסדר והשלכותיו הוא, ללא ספק, בתחום הגורם שמטפל בך. המלצתי היא לעדכן את הפסיכולוגית בקורות איתך. אם איזה הסדר אינו מאפשר לה להמשיך לטפל בך היא חייבת לדאוג לך להמשך הטיפול אצל מטפל אחר ואם יש צורך בליווי טיפול תרופתי. ברור שהבנה תיאורטית אינטלקטואלית של המצב לא יכולה לעזור לך. גם אנשי מקצוע אינם מטפלים בעצמם לבד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org