בני בן20

יש לי ילד נער בן 20 שהבטחון שלו על הפנים עפ שחיצונית הוא יפה תואר ויודע זאת מגיל 13 כל פעם הוא נהיה דתי לשנה שנתיים ואחר כך קשה לו והוא חוזר בשאלה ופתאום מרגיש שוב שהוא רוצה להיות דתי ושוב ואני מבינה שקשה לו להיות דתי עפ שהוא אוהב זאת כל הזמן הוא מתנדנד איך אני בתור אמו צריכה להגיב אני לא דתיה

שלום אורנה, את כותבת בעצמך שבנך חסר ביטחון וכאן באמת נעוצה הבעיה וגם הפתרון שהוא מחפש. החזרה המתמדת בתשובה היא ניסיון למצוא ביטחון בכוחות חיצוניים לו והיא כנראה לא מחזיקה מעמד משום שהיא מחייבת משמעת פנימית ובעיקר אמונה אמיתית שמאפשרת את קיום המצוות לאורך זמן. לצערנו, אנשים שמחפשים פתרון חיצוני כזה למצוקתם מרגישים שאותה מצוקה היא "גזירת גורל" (לעומת אנשים שתופסים את מצוקתם כנובעת מסיבות פנימיות ויפנו, על כן, לטיפול פסיכולוגי, למשל). למרות זאת, המלצתי היא להציע לבנך בעדינות לפנות לטיפול פסיכולוגי, או לפחות לומר לו שאת מבחינה במצוקתו ואם ירצה לפנות לטיפול פסיכולוגי, את תעמדי מאחוריו ותתמכי בו (גם כלכלית, אם יש באפשרותך). אפשרות נוספת: דווקא בגלל גילו הצעיר - במידה ויתנגד לטיפול פסיכולוגי, קיים מקום לשקול פנייה שלכם לטיפול משפחתי, דבר שיקל עליו להצטרף כי הבעיה תוגדר כבעיה שמציקה לכל המשפחה. רשימה של מטפלים משפחתיים מוסמכים באזור מגורייך ניתן לקבל באגודה הישראלית לטיפול משפחתי בת"א ע"י פנייה טלפונית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org