קשה לי לבקש

ד"ר רובינשטיין שלום, למרות מערכת היחסים הטובה ביני לבין המטפל שלי, קשה לי להתייעץ איתו בנוגע לאפשרות טיפול פעמיים בשבוע. אני יודעת שאני זקוקה לכך כי כרגע אני במשבר נפשי עמוק לאחר הפסקת כדורים על פי בקשתי וזאת מכיוון שאני רוצה למצוא דרכים אחרות לשיפור (הכדורים לא ממש הועילו לי). אני יודעת שהוא עסוק מאד ואני מתביישת בגלל תלותי בו. אשמח לתגובה

לביישנית, אני חושבת שאין נוסחת קסם לגרום לך להפסיק להתבייש או לגרום לחוסר הנעימות להעלם, ויחד עם זה חשוב מאוד שתצליחי לדבר איתו על כך, או לכתוב לו ולהשאיר זאת בתיבת הדואר לפני פגישה. אני לא רוצה להיות מתפלספת מדי, אבל למה את חושבת שאם הצורך שלך הוא ריאלי , זמני וכתוצאה ממשבר, הדבר מעיד על תלות? או אם אכן מדובר על תלות, מדוע זוהי תלות "רעה" לדעתך? אני חושבת שאת צריכה לדבר דווקא על הקושי לבקש, להרגיש לא נעים, אולי "לא מגיע לי.." , או אולי את כותבת שאת יודעת שהוא עסוק כדי למצוא צידוק לדחייה שממנה את חוששת? בכל אופן נראה לי שלמרות שהשאלה לכאורה פשוטה, יש בתוכה הרבה חומר עבודה... בהצלחה, אפי

שלום ביישנית, טכנית, יש לנו ניסיון מוצלח כאן בפורום עם הדפסת הפנייה והשארתה למטפל. יחד עם זאת, אני מצטרף לדעתה של אפרת שלפיה יש כאן הרבה חומר לעבודה - ואני מתכוון לדיון בקושי שלך לבקש ולבקש משהו שאת משלמת עבורו (והמטפל שלך מרוויח ממנו כספית - סליחה שאני פוגע ב"רומנטיזציה" של היחסים). אבל, הייתי רוצה לסבך קצת את העניינים בשבילך, לכפור בעיקר ולהשאיר לך שאלה למחשבה: אולי לא מדובר רק בתלות חיובית, כמו שאפרת כתבה, אלא ב"בושה חיובית"? אולי אם תמשיכי "להתבייש" ולא תבקשי, תמצאי בתוך עצמך את תעצומות הנפש להתגבר על המשבר החולף בעזרת התדירות הנוכחית של המפגשים? במילים אחרות, את רק יכולה לצאת מורווחת: אם תבקשי, תתגברי על הבושה ואם לא תבקשי, תתגברי על התלות... בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין