ממה להתחיל לטפל?

יש לי מסה של בעיות. התחלתי טיפול פסיכואנליטי השבוע ומאחר ויש לי מספר רב של בעיות, התמודדויות וקשיים בתקופה הנוכחית שהם תוצר לוואי של חיים עקומים. אבקש את חוות דעתך לעניין ההתמקדות בטיפול ולגבי שילוב טיפולים שונים לצורך התקדמות וטיפול שורש. אני סובלת מדיכאון קליני בשנה האחרונה, כמו כן אובחנתי כסובלת מבורדורליין. יתרה מכך עברתי תקיפות מיניות ממושכות בילדותי ובבגרותי. כמו כן יש לי נטייה או סטייה תלוי מהי נקודת המבט לחבור ולקשור קשרים עם מבוגרים הרבה מכפי גילי. זה מעניק לי ביטחון. הם מושכים אותי מינית בצורה מטורפת וכן מגרים אותי אינטלקטואלית וקוגנטיבית. במה להתמקד בטיפול? על מה לשים את הדגש? האם הבחירה שלי לצאת מהדיכאון ראשית לכל היא הבחירה האולטימטיבית נכון למצבי המשוקלל? אני רואה בדיכאון לא רק רעה חולה, כי אם סכנה קיומית. מאחר ובמצב מעין זה נשלל ממני הפרספקטיבה הבריאה והנורמטיבית על העולם וכלפי עצמי. ומההתבוססות בדיכאון לא אפיק כל תועלת בבניין עצמי ובתובנה לגבי שיקלול מצבי. האם אני רואה ניכוחה? אני נוטלת במקביל תרופה מקבוצת SSRI במינון נמך יחסית וחוששת לעלות את המינון. האם לעליית המינון יש משמעות דרסטית להטבה בדיכאון? או שמדובר על ניואנסים קלים ובלתי משמעותיים? האם עלי לשלב טיפול בשיטת "מגע בטוח" שהומלץ לי והפסקתי אותו לאחר פעמיים כטיפול של "חוויה מתקנ"ת לאונס והתקיפות המיניות שחוויתי? האם במקביל לטיפול הפסיכואנליטי השבועי שהתחלתי בו עלי לשלב טיפול התנהגותי קוגנטיבי לטיפול ב"תסביך אלקטרה" שלי הגורם לי להימשך אל גברים מבוגרים. ולהכסף אל בעלי השיער המכסיף? וכן לשלב את הטיפול במגע בטוח לטיפול בטראומה כנפגעת תקיפה מינית וסבלת מP.T.S.D? איך להקל מעלי את הסבל בצורה האפקטיבית ביותר מבלי שאגרום לעצמי נזק? בבחינת: תפסת מרובה לא תפסת? מה אתה מייעץ לי דוקטור?

שלום מישהי, המלצתי היא להמשיך בטיפול הפסיכואנליטי שהתחלת בו ובטיפול התרופתי. לא הייתי ממליץ על טיפולים נוספים בשלב זה. גם המחשבה עליהם וגם ההתייעצות הנוכחית שלך כאן בפורום נראית לי חלק מהתנגדות לא-מודעת לטיפול הפסיכואנליטי שהתחלת בו. זו תופעה מוכרת ושכיחה ואני ממליץ לך, כאמור, להמשיך בשני הטיפולים, הפסיכואנליטי והתרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין