לד"ר רובינשטיין, אישפוז (דחוף)

באלו תנאים קובע מטפל על אישפוז בכפייה? במקרה שעליו אני מדברת יש מחשבות שלישיות, גם אובדניות, תחושת כישלון אישית מוחלטת ("לוזריות"), אבל גם חוסר אומץ להתאבד (וחזרה על חוסר האומץ שוב ושוב) האדם הולך מחר לפסיכיאטר חדש (אחרי שבעבר היה בטיפול תרופתי - לוסטרל, ציפרמיל ועוד כמה סוגים - ללא שיחות, וללא תוצאות. הוא חסר אמונה שזה יצליח הפעם, אבל הולך מתוך חוסר ברירה. הפחד שלו הוא שיאשפזו אותו, והוא לא מוכן לכך. האם יש מצב במקרה כזה? (הוא לא מסוכן לעצמו או לסביבה)

שלום רשל, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה אינם מדע מדויק. הערכת מסוכנות האדם לעצמו, בעיקר כשמדובר באיומי התאבדות, היא עניין שמשתנה מפסיכיאטר לפסיכיאטר. היה מאוד רצוי להוסיף שיחות לטיפול התרופתי בכל מקרה. שתי התרופות שהזכרת הן מאותה משפחה (SSRI) ואם גם התרופות האחרות היו ממשפחה זו, הגיע הזמן לנסות סוגים אחרים של נוגדי דיכאון. לגבי האשפוז - צריך להכיר גם את המטופל וגם את הפסיכיאטר כדי לנחש מה מידת הסיכון שהפסיכיאטר ייקח על עצמו במקרה זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין