מה זה פסאודו?

המנחה בקבוצה אמר שאני משחקת פסאודו. התרגום שלי - תפקיד אחר. מה ההגדרה של פסאודו? לא מצאתי בלקסיקון שלך. האמת - לדעתי הוא חרג ועשה מעשה שיכול היה לסכן אותי. לומר לי במסגרת של חמישים דקות שמוקצות לי בכל התהליך הקבוצתי - שאני לא מכירה את עצמי ושאני משחקת פסאודו כל הזמן , גם באותו רגע נתון, כי הבאתי את הסיפור שלי מאורגן וללא פרץ רגשות. ושהוא עצוב בשבילי. הוא התעלם מכל שאר ההבטים של הסיפור - הפחד שמלווה אותי, הצמיחה האישית, ההתמודדות , היחודיות של ההתמודדות שלי. אני לא מסכימה איתו. מסכימה שיש לי עוד מה ללמוד על עצמי. מסכימה שיש לי קושי להתחבר לרגשות שלי. לא מסכימה למסר שלו כפי שהבנתי אותו. אבל המסר הזה גרם לי לטלטלה לא פשוטה בלי שתהיה לי אפשרות לפתוח ולדבר על כך. מזל שביום ראשון אני מתחילה טיפול ארוך טווח שפרגנתי לעצמי. מזל שאני סך הכל חזקה ויכולה לא לקבל את מה שהוא אומר. דווקא הערכתי את מה שאמר לאחרים, אז אולי זו התנגדות שלי. אבל מה שמפריע לי זו הנחרצות שבה הסיק מסקנות מכל כך מעט שאמרתי לו ועצם העובדה שסיכן אותי. לא אומרים לאדם ש"הוא איננו הוא" בלי שתהיה אפשרות לעבד את המידע ולהתמודד איתו כראוי. חוץ מזה - שדוקא בזמן שלי היו הפרעות שונות והוא לא הקפיד להפסיק אותם כמו למשל התעורר פתאום דיון על משמעות של מושג כלשהוא במקום להחזיר את הזמן אלי הוא המשיך להסביר את המושג - ואני חיכיתי שיחזיר אלי את תשומת הלב - וכאן הוא רק חיזק את הקושי שלי של "אין לי על מי לסמוך".

שלום אכפתית, התעתיק העברי של המילה PSEUDO הוא "פסבדו" - פירוש המילה "כאילו" או "כביכול" או "לכאורה". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

למה לא התייחסת לתוכן של שאר ההודעה?

האמת - אני מנסה לא לחשוב על מה שנאמר לי אבל לא מפסיקה להפוך המשמעויות ובעצם אני מרגישה שגידלתי איזה שהוא מעטה הגנה וקרעו לי אותו במידה מסויימת. אני לא מצליחה להבין מה זה אומר שאני משחקת תפקיד לכאורה. זה אומר שאני לא טבעית בהתנהגות שלי? שאני משדרת משהו לא אותנטי? ואיך בכלל משנים דבר כזה? אני לא מצפה שתעביר ביקורת על המנחה ומתארת לעצמי שיש בעייה להתייחס למשהו שקורה בטיפול של מישהו אחר אבל מרגישה מבולבלת ומוצפת ולא רוצה להישאר עם זה לבד. נמצאת על סף דמעות בכל פעם שחושבת על כך וזה מצב שכבר שכחתי ממנו. אני בסדר. לא מתמוטטת או משהו כזה אבל קשה לי רגשית.

שלום אכפתית, אין ספק שכאן את מאוד אותנטית. מה קורה בסיטואציות אחרות אני באמת לא יודע. ואין כל ספק שאת רחוקה מהתמוטטות. להפך. את חזקה מספיק להכיל ולבטא רגשות קשים וחזקה מספיק לצאת לדרך שרבים פוחדים ממנה מאוד, טיפול אינדיבידואלי ארוך. באמת צריך להיות חזק כדי לפרגן את זה לעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אכפתית שלום ! היות ואני לא אשת מקצוע אני לא מנועה מלהתייחס אל המנחה שלך... :-) אני מסכימה איתך שהוא בחר בדרך קצת "מזעזעת" כדי לגשת אל הנושא. יתכן מאוד שזו היתה מטרתו, דרך אגב. יכול להיות שהוא הרגיש שדווקא בכך שהוא גורם לך טלטלה מסוימת, יכולים לצאת דברים החוצה. אין לי ספק שכוונתו היתה טובה אבל את יודעת מה אומרים על כוונות טובות ועל הדרך לגיהנום... מנסיוני האישי, זו בדיוק אחת הבעיות המרכזיות בטיפול קבוצתי, דרך אגב. אין זמן להקדיש באופן אישי לאף אחד, והכל בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". אני בטוחה שיש אנשים שדווקא הפורמט הקבוצתי מסייע ותומך בהם באיזה שהוא אופן, אבל אני גיליתי שלי הוא לא מתאים, והסיבות הן די דומות למה שאת מתארת. כל הכבוד על ההחלטה לפנות לטיפול אישי, מצפה לך חוויה מאד מרגשת, עמוקה ומעניינת (את עומדת ללמוד להכיר את עצמך, וזו חוויה מרתקת !) שיהיה לך בהצלחה

תודה על התמיכה. אני מסכימה איתך שטיפול אישי הוא חוויה ומסע מרתק לתוך עצמי. לא מסכימה איתך בנוגע לטיפול קבוצתי או עבודה קבוצתית. נכון שלא מקבלים תשומת לב אישית אבל מתבוננים בהרבה מראות שמשקפות אותך. חוץ מזה שלכל סיפור של אחרים מתחברים מתוך המקומות האישיים ולומדים הרבה מהקשבה לאחרים. אני משתתפת כבר הרבה שנים בקבוצות תמיכה על בסיס של עזרה הדדית וזו חוויה בפני עצמה שנותנת פרספקטיבה לגבי החיים ולגבי הסיפורים האישיים ודרכי ההתמודדות. זו הפעם הראשונה שאני בקבוצה עם מנחה , שמוגדרת קבוצה לאימון אישי ולא טיפולית - . האמת שאני לא רואה מה ההבדל בהגדרות. ומספר המפגשים מאוד מועט - חמישה מפגשים סך הכל. ובכל זאת למדתי משהו על עצמי. בדרך הקשה - אבל גם זו למידה. (עכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם זה....)