שכחתי להוסיף ש..

שכחתי להוסיף שהיום בערב,כשחזרתי מהפגישה עם הפסיכיאטר,חיכו לי האחייניות שלי בבית (ילדות קטנות),ולמרות כל תחושת ה"ביאוס" שהיתה לי (למרות הדיכאון),הצלחתי להיכנס טיפה למצב-רוח טוב ולהנות מהרגע - איתן ולקבל מהן את אהבתן ולהחזיר להן אהבה {חיבקתי היום את האחייניות שלי,והן חיבקו אותי חזרה, בצורה שזמן רב לא חיבקתי ולא רציתי לחבק אף-אחד,ושאבתי כוח מהחיבוק}, והתחושה הטובה שהיתה לי - גם אם היתה זמנית,נבעה לדעתי מהסח-הדעת החיובי שהיה לי מהדיכאון. ודבר נוסף ששכחתי ורציתי לשתף הוא העובדה, שהיום-לאחר תקופה ארוכה מאוד שלא עשיתי זאת,כשנסעתי לפסיכיאטר נהגתי דרך של כ-40 דקות (+-){כי בתקופה האחרונה הדרך הכי ארוכה שנהגתי היתה כרבע שעה מהבית,וגם זה היה להביא את אימי לבדיקות בבי"ח},וזה נתן לי תחושה טובה,לסוע לבד-לנהוג ולשמוע מוזיקה שאני אוהבת,וגם העובדה שאיני מכירה את המקום,ושהתבלבלתי טיפה בהתחלה,לא הלחיצה אותי אלא רק נתנה לי תחושה של כיף,ש"הנה אני מטיילת עוד ,נוהגת עוד ועושה עוד סיבוב". אני יודעת שמה שסיפרתי בטח נשמע לכם מוזר מאוד- שאני מתרגשת מנהיגה,מזמן איכות עם עצמי במכונית עם מוזיקה, ומטיול קטן, אך פעולות אלה שיפרו במעט את הרגשתי. אך הבעיה העיקרית,שהכי מציקה לי כעת,עדיין לא נפתרה,והיא- שאיני מסוגלת לשבת ללמוד, יש לי מעין קבעון בכל מה שקשור בנושרא הלימודים. אז..שוב-תודה על הקשבתכם, ע.

היי ע. קראתי את ההודעות שלך אבל אף פעם לא יצא לי להגיב. רציתי לומר שאני מאוד שמחתי לקרוא היום שהלכת לפסיכיאטר, שנהגת לבדך ואפילו נהנית מכך. דבר נוסף שלדעתי בעל חשיבות לא מבוטלת הוא שאת נותנת כאן דוגמה טובה למשתתפים אחרים בפורום. גם אני עברתי את "הפעם הראשונה" אצל פסיכולוג, והרבה מהמשתתפים גם, כולנו יודעים שהפגישה מלווה בחששות, לבטים ודורשת אומץ, רצון חזק לתיקון ובריאות- את, ע. עשית את זה, הראית לכולם- אני מרגישה לא טוב, חוששת המון, אבל- הנה אני עושה עם זה משהו. אני בטוחה שזה נותן כח לאחרים. אני מקווה שתמשיכי בכך, ואני גם בטוחה שיום אחד אנחנו נקרא כאן הודעה שלך שאומרת שאת מרגישה היום טוב כמו שלא הרגשת מזמן, ואת לא תפחדי "להטריד" את הד"ר או אותנו, כי את באמת תדעי שאנחנו שמחים לשמוע ממך. תמשיכי כך!!

תודה על יחסחן החם,ותמיכתכן בי,זה נותן לי תחושה טובה ומחזק אותי, וליאת - אני שמחה לשמוע שאני משמשת כדוגמא טובה ליתר משתתפי הפורום. ע.