עדכון מצב-לקלרי,מיקה,אמא חרדה ולכל משתתפי הפורום

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

20/06/2005 | 21:40 | מאת: ע.

היום הייתי אצל הפסיכיאטר,והוא באמת אבחן אותי כסובלת מדיכאון או מ-OCD (שכחתי לשאול אותו מה חומרת הדיכאון לדעתו),והוא גם המליץ על כדורים,אך אמר שקודם יבדוק זאת עם הרופאים שמטפלים במחלה האוטואימיונית שלי. אני מרגישה כעת תחושה מעורבת - מצד-אחד- תחושת הקלה,שעברתי את זה ו"נשארתי בחיים", ושהפסיכיאטר נראה לי אדם מאוד נחמד שניתן לדבר איתו בחופשיות,וגם הלבוש שלו - ג'ינס וחולצה רגילה,נתן לי תחושה נוחה וטובה - שהוא אדם כמוני ואני לא צריכה לפחד לדבר או להרגיש פחות טובה ממנו (תחושה שגברה אצלי,עם אנשים שונים, מאז תחילת הדיכאון). ומצד-שני - אני מרגישה מעט מאוכזבת,מכך שהוא גם אמר שלפי-דעתו רק טיפול משולב עם טיפול תרופתי יעזור לי (כמובן אחרי שהוא יבדוק שמותר לי),"בסתר-ליבי" קיוויתי שהוא יפתור אותי "מהצרה" הזאת- של נטילת כדורים; וגם אני מאוכזבת מכך שהוא אמר שכנראה טיפול התנהגותי-קוגנטיבי עדיף יותר עבורי,למרות שכאשר דברתי איתו יותר מאוחר בטלפון, הוא אמר שלמרות המלצתו הוא אינו שולל טיפול פסיכודינאמי,ושנכון- שטיפול התנהגות-קוגנטיבי דורש השקעה רבה,ואם אני גם ככה נלחצת מבחינות,הוא אינו מומלץ לפני הבחינות. כנראה בשל ההפרעה האובססיבית שיש לי,אני מתלבטת הרבה מאוד לפני כל פעולה, ולכן (וגם בגלל תחושת ה"ביאוס",והחוסר-חשק לכלום והרחמים-העצמיים, שגורם לי הדיכאון) לקח לי זמן רב עד שהחלטתי אם בכלל לשתף אתכם או לא,ואני שמחה ששיתפתי אתכם.{ובטח ארגיש תחושה הפוכה לגבי-כך בזמן הקרוב,כפי שלרוב קורה לי,בזמן האחרון}. אני מקוה שלא עייפתי אתכם. ע.

21/06/2005 | 09:48 | מאת: אמא חרדה

כפי הנראה צדקנו בהנחת היסוד שלנו כי אכן מדובר בOCD- הפרעת טורדנות כפייתית. וכי הטיפול המסרס שלה הוא שילוב תרופתי במקביל להתנהגותי קוגנטיבי ו/או פסיכודינאמי. ללא טיפול תרופתי כל טיפול אחר יהא עקר מיסודו מאחר והוא לא יקלט בך לא רק שלא יוטמע בך כיאה וכיאות. על כן כשלב התחלתי וכתשתית טיפולית אמיתית הטיפול התרופתי הנו כורח המציאות. חובת צוו השעה. התחלה מתחייבת ונגזרת ממצבך. הביני 1% מכל כלל האוכלוסיה באופן אוניברסאלי לוקה בהפרעת טורדנות כפייתית. הלוקים בה הנם מכל הג'אנדות, מכל המיגזרים, ובכל המצבים הסוציואוקונומים ובכל שכבות האוכלוסיה למינהן על כל גווניהן. זוהי הפרעה בקנה מידה עצום. שיש לה פיתרון בעידן הציויליזציה דהיום. תני לעצמך לעזור לעצמך. חזקי ואמצי. אמא חרדה שגאה בך.

מנהל פורום פסיכותרפיה