שאלות דחופות מאד

א. האם יתכן כי היפרמניה או אינסומניה משמשים בערבוביה אצל אדם הלוקה בדיכאון? האינסומניה היא לרוב בשעות הלילה ומלווה בביעותי לילה, חרדות וקשיי הירדמות. כאשר ההיפרמניה היא בשעות היום ללא כל פורפורציה למטלות שביצעתי במהלך כל היום. ב. האם שחרור צואה במהלך הדקות הקרובות שלאחר נטילת תרופה אנטי דיכאונית מבטלת את השפעתה ומצריכה נטילת התרופה שוב בסמוך ליציאת הצואה? ודינה כדין הקאה מיידית לאחר נטילת תרופה? ג. האם חלוקת התרופה נוגדת הדיכאון ל-2 מועדים שונים במהלך היום כמו חצי בערב וחצי בבוקר מטיבה את השפעת הכדור ומאיצה את תהליך ההחלמה? האם יש לכך משמעות כלשהיא? ד. האם יתכן מונו על רקע נפשי? מה ההגיון בכך? שהרי התשישות היא גופנית מוצהרת? ה. איך מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית? על פי אילו ממצאים אורגניים? למי עלי לפנות לשם כך?

שלום סובלת, אני מבין שאת נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ובעיקרון כל השאלות צריכות להיות מופנות לפסיכיאטר שלך כי יש להן משמעות שונה אצל מטופלים שונים והתשובות צריכות להיות מותאמות למטופל. ובכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר ואנסה להתייחס לחלק משאלותייך תוך הבנה שהתשובה המוסמכת צריכה להינתן ע"י הפסיכיאטר שלך: ראשית, המונח הוא היפו-מאניה (ולא היפר-מאניה) והוא מתאר פעילות מוגברת, שעדיין אינה מערבת ניתוק מהמציאות כמו במאניה. אינסומניה (נדודי שינה) בהחלט אופיינית למצב זה. שנית, למיטב הבנתי הפיזיולוגית, הפרשת צואה אינה כוללת את מה שאכלת מספר דקות לפניה (כמו בהקאה), אלא תשומות משעות קודמות ולכן אין צורך לחזור על לקיחת התרופה ובכל מקרה יש להתייעץ על כך עם הפסיכיאטר. שלישית, שוב - מתוך הבנה שתשאלי גם את הפסיכיאטר שלך - תרופות נוגדות דיכאון פועלות לטווח ארוך וזמן מחצית החיים שלהן ארוך מאוד, חלקן (המעוררות יותר) מקובל ליטול בבוקר כדי שלא תפרענה לשינה וחלקן (בעלות אפקט סדטיבי) מקובל ליטול בערב ואז הן עשויות לסייע לשינה. לא מקובל ליטול את התרופה פעמיים ביום, אך אני מפנה אותך שוב להתייעצות עם הפסיכיאטר. אם "מונו" הוא קיצור של מחלת הנשיקה, היא נחשבת ע"י חלק מהמומחים לאחד הגורמים הפיזיולוגיים לפריצת תסמונת התשישות הכרונית, שהגורמים לה כלל לא ברורים לחוקרים ונמצאים בתהליך מתמיד של מחקר. תסמונת התשישות הכרונית מאובחנת במרפאות המיועדות לכך הפועלות בחלק מהמרכזים הרפואיים הגדולים. האבחון מבוסס על אלמינציה, כלומר, על שלילת גורמים אחרים לתופעה, אבל אם את מאובחנת כהיפו-מאנית (ע"י מומחה), לא נראה לי שאת יכולה לסבול בעת ובעונה אחת גם מתסמונת התשישות הכרונית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

דוקטור תודה רבה על תשומת הלב. ככל הנראה המונח אינו מוכר לך, אך מדובר בהיפרמניה- קרי שינה מוגברת ורצון לישון ללא גבול. ולא בהיפומניה שהנה חלק ממאניה דיפרסיה ומופיעה כשלב טרום ההתפרצות הפסיכוטית- המאנית. או מבטאת פעילות יתר והרגשת מצב של התעלות, התרוממות רוח, פעילות יתר, רעשנות, חוסר עכבות ושיכרון חושים... (מאניה קלילה שאינה פסיכוטית) אני מאובחנת כסובלת מדיכאון!!!! (הלוואי שמנת חלקי יהא היפומניה ואחיה באוטופיה שכזאת) וכוונתי לכך שלרוב אני סובלת מאינסומניה, המתבטאת בקשיי הירדמות כרוניים ולילות שלמים בהם עוברים לי בסך: אלפי כבשים לבנים:- וזאת על אף היותי חלשה ותשושה פיזית. כאשר במקביל, לעיתים אני סובלת מהיפרמניה- רצון מוגבר לישון היפר =יותר, יתר. אני סובלת לעיתים מיתר שינה ומשעות שינה מרובות עקב תשישות כרונית המשתלטת בגוף, ללא הקשר לביצוע המטלות היום יומיות. ועל כן שאלתי האיך שניהם משמשים בערבוביה בהיותי לוקה בדיכאון? כמו כן על מנת לאבחן את תסמונת התשישות הכרונית, לאילו מרכזים מומחים עלי לגשת באזור ירושלים? היתכן שבשלילת ממצאים אחרים מאבחנים את התסמונת החמקמקה הלזאת? מהם שיטות הטיפול המקובלות להפרעת התשישות הכרונית?