בבקשה,כל משתמשי הפורום היכנסו,זקוק לעצה חשובה!

שלום לכולם! אספר לכם קצת על יחסיי עם החברה שעזבה אותי... לפני 3 וחצי חודשים חברתי נפרדה ממני.היא טוענת שהסיבה לכך היא מפני שמרוב שהיא כל כך אהבה אותי היא לא רצתה לעשות כלום חוץ מלהיות איתי וזה פשוט שבר אותה.היא היתה רק סביבי,חייה היו מנוהלים סביבי בלבד,היא לא רצתה לעשות שום דבר אחר אלא רק להיות איתי,וכשהיא לא איתי אז לדבר איתי בטלפון.היא הגיעה למצבים שהיא היתה מוותרת על לעשות דברים בשבילה כמו לאכול,להתקלח,לבלות עם המשפחה שלה והכל בכדי להיות איתי.חשוב לי להדגיש שאני לא ביקשתי שתוותר על חייה בשבילי,להפך,אני אפילו גיניתי זאת מאוד ותמיד האצתי בה שהיא חייבת להעסיק עצמה ולמצוא תחביבים!היא היתה מתקשרת אליי כל חצי שעה,היא ממש אהבה אותי ואני אותה,המון.ממש אהבתי אותה.היה לנו טוב ביחד.קנינו דברים אחד לשני,דאגנו ובמשך כל הקשר(9 חודשים) מעולם לא התווכחנו.היינו מאושרים,עשינו דברים וכו'.היא האהבה הראשונה שלי ואני הראשונה שלה.סיבה נוספת לפרידה היא שהיא טוענת שאמא שלה מתחה ביקורת על איך שהיא מנהלת את הקשר שלנו,היא טוענת שכמעט במשך כל הקשר היא התווכחה איתה אך איך שהקשר מתנהל ושזה פשוט שבר אותה.היא טוענת שאני הייתי חבר מצויין ושהיא אוהבת אותי ושנתתי לה המון ושהיא לא תשכח אותי לעולם.היא מדגישה שהפרידה לא בגללי אלא בגלל הווכוחים עם אמה ועם איך שהיא מנהלת את החיים שלה.היא טוענת שהיא עדיין ילדה ולא יודעת לשלב חבר בקשר.טוענת שהיא צריכה להתבגר.בכל מקרה ביום בהיר אחד היא שלחה לי הודעה שהיא צריכה להיות לבד.זה נפל עליי כמו פצצה במשקל של טון...לא ידעתי מה לעשות?למה?איך?מה עשיתי?לא היו לכך שום סימנים מקדימים,לא רבנו לפני זה,רק אהבנו,באמת!לא ידעתי איך לעכל את זה,אני כבר תיכננתי לטייל איתה בעולם,היו לי חלומות איתה ביחד והכל פשוט התמוטט בשנייה,ואני אפילו לא אשם בכך,זה ממש כאב לי כי בנינו משהו טוב והיא רצתה להיפרד בגלל משהו שלא קשור אליי,לא בגלל שלא הייתי טוב,אלא בגלל שהיא לא מצליחה לנהל את חייה.למה זה מגיע לי?מה אני אשם בזה?היא אפילו תמיד אמרה שאני לא אשם!שהייתי חבר טוב!אני דימיינתי עצמי חיי רק איתה,רציתי להיות מחוייב רק לה,לא רציתי אף אחת אחרת,הייתי מוכן לעשות בשבילה הכל אם צריך.היא מילאה את חיי באושר,לא רציתי אף אחת אחרת אלא רק אותה.בחודש הראשון ניסיתי להבין מדוע היא עושה זאת,כל הזמן ניסיתי לשכנע אותה ולהסביר לה שלא זורקים משהו טוב לפח כי לא בכל יום מוצאים משהו כזה ושאני לא הבעיה ושאני כאן בשבילה ושאנו נעבור זאת ביחד אבל זה לא עזר,זה הוביל רק לוויכוחים מיותרים,אבל פשוט לא ידעתי איך לעכל את הפרידה,כי מעולם לא חשבתי שניפרד.אהבנו המון!!!מעולם לא רבנו אבל בחודש הזה התווכחנו כל כך הרבה.לאחר מכן בחודשיים הבאים היו מצבים שעשינו פסק זמן לשבוע-שבועיים והחלטנו שאנו רוצים להשאר בקשר כי אנחנו חשובים אחד לשני.ניסינו,זה היה קשה כי היא משכה לכיוון חברי ואני לכיוון רומנטי.היו לנו רצונות שונים,זה ממש כאב לי.בכיתי המון(גם לפניה),3 חודשים הייתי בדכאון,לא אכלתי,לא ישנתי,בעבודה הייתי מדוכא,חשבתי רק עליה,היא לא יצאה לי מהראש.אני פשוט אוהב אותה,מודה וגאה בזה!אומנם עכשיו אני כבר מצליח לחיות בלעדיה ולמלא את הריק בחברים וכו',וכן כבר השלמתי עם הפרידה,אבל זה לא זה בלעדיה.כרגע אנחנו בקשר למרות שאיבדנו חלק מאוד חשוב בינינו.התווכחנו המון.אבל שנינו עדיין חשובים אחד לשני.בסופי שבוע למשל אני תוהה מה היא עושה ועם מי היא יוצאת וזה ממש כואב שהיא מבלה בחברת אחרים ולא איתי,אני כבר לא שיקול בעיניה.מפחד שהיא תפגוש מישהו במקומי כי אני עדיין אוהב אותה.יוצא לי לחלום עליה בלילה לפעמים.אני ממש אוהב אותה,שלא תבינו לא נכון,אני לא אובססיבי אליה,אני לא מציק לה ומתקשר אליה כל שנייה כמו נודניק.לא אני לא כזה.אבל אני מת שהיא תחזור אלי,זו הבקשה הכי גדולה שלי!זה הדבר שיעשה אותי הכי מאושר.בבקשה עיזרו לי,יעצו לי,מניסיונכם,כיצד ניתן לגרום לה לחזור אלי?אני עדיין חשוב לה ואני לא הסיבה שנפרדנו.אני מבקש בכל לשון של בקשה,האם ישנה דרך עובדת שאתם מכירים שיכולה לגרום לה להתחרט ולרצות לחזור אלי?משהו פרקטי ויעיל שניתן לעשות?כמו להתנהג בצורה מסויימת,לאמר משהו מסויים,משהו?עזרו לי...

אמיר שלום, אומנם איני מומחית בענין מערכות-יחסים,אך דבר אחד כן ברור לי (ואתה יכול לבחור לקבל את דבריי או לא) - שאם אתה אוהב את חברתך באמת,תן לה קצת חופש לעצמה,להירגע, לשנות אווירה,לצאת עם אנשים אחרים,ולא להיות "כבולה" אליך ב-100% ,לפעמים דווקא כאשר משנים אווירה ומתרחקים קצת אחד מהשני רואים הכל בצורה שונה. מניסיון אישי,עבורי,אומנם עוד לא חוויתי אהבה עזה כזו כמו שאתה מתאר כאן,אך במערכות-יחסים שהיו לי,כאשר הבחור "נדנד" לי יותר מידי ולא נתן לי חופש ומרחב (שכולל להיות לבד גם,לפעמים) - דווקא במקרים אלו הרגשתי "חנוקה" מהקשר ועזבתי את הבחור; ואני לא אומרת שזו סיבה יחידה לניתוק קשר,אך עבורי היא היתה בין הסיבות העיקריות. איני מכירה את חברתך,כך שאיני יודעת מה סיבותיה, אבל שוב - ואל תעלב שאני אומרת זאת, אבל - תן לה קצת חופש!!! בהצלחה , ע.

שלום אמיר, שכחת לציין את גילך, שהוא פרט מאוד חשוב בכל הסיפור הזה, אם כי אני משער שאתה בחור צעיר מאוד. על אף שאתה מציג את חברתך לשעבר כמי שחיה סביבך ואתה היית כל עולמה, נראה לי שגם ההפך נכון לא פחות. ייתכן שבזמן הקשר היו לך יותר עיסוקים מעשיים מאשר לה, אך כעת ברור שחיית סביבה לא פחות מאשר היא חיה סביבך. בקשר כזה, שהוא גם הקשר הראשון לשניכם, עלול להיווצר באמת נתק בין מין ורגש, כלומר, בעיקר בגיל צעיר ובקשר ראשון, הקשר הוא יותר "אחאי" (מלשון אח ואחות) מאשר קשר רומנטי שיש בו גם אלמנטים מיניים. אין ספק שזה היה המצב לפחות עבור חברתך ובתור שכזה הוא הגביל אותה במציאת קשר זוגי ולכן הייתה חייבת לנתק את הקשר כדי להתבגר ולהתפנות לחפש קשר זוגי. קשה לי מאוד להאמין שניתן להחזיר את הגלגל אחורה, אך בהחלט אפשר להסיק מהסיפור הכואב מסקנות לעתיד. אמיר, על מנת שתיווצר משיכה מינית, כלומר, כדי שתהווה גם אובייקט מיני עבור בחורות, אתה חייב לשמור על מידה מסויימת של מרחק, לפחות בתחילת ההכרות. אין הכוונה שבסופו של דבר, תגיע למין מנוכר, אך אם תהפוך להיות מייד חבר קרוב של בחורה, רוב הסיכויים שהיא תראה בך "ידיד נפש" בלבד. שוב, אינני מתכוון שאתה צריך לשחק ברגשותיה של הבחורה באופן ציני ומניפולטיבי כדי להשיג מין, אבל תן לה הזדמנות להתגעגע אליה, תרפה, תן לה הזדמנות ליזום, להחליט אם היא רוצה ומה היא רוצה, תרגיש שזכותך לסרב להיפגש מדי פעם - אחרת, יש לי הרגשה שתהייה תמיד "הבחור הטוב", ה"ידיד". ניתן להסתפק בדברים האלה וניתן, ואולי רצוי, לפנות לייעוץ פסיכולוגי בעניין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין