"תסמונת מיקוד האם"

ד"ר שלום רב, אני בת 29, בחורה מאוד נאה רווקה ועדיין גרה עם אמא. בשנתיים האחרונות עברתי קורס הכולל בתוכו הרבה פסיכולוגיה שעזר לי להבין את מקור הבעיות של דימוי עצמי וחוסר מציאת כיוון בחיים.דבר נוסף שהבנתי בעקבות הקורס הוא שאני נמנעת מזוגיות בגלל הפחד להשאיר את אמא לבד, הפחד לעזוב את הבית, בגלל דימוי עצמי מאוד נמוך ואם יצרתי אי פעם מערכת יחסים היא היתה בלתי אפשרית למימוש כשהיום בדיעבד אני יודעת שלא רציתי ממש לממש אותה בכדי לא לעזוב את הבית ולהשאיר את אמא לבד. אמא שלי בת 72, אישה די בריאה אך הגיל עושה את שלו ומתחיל להראות אותותיו וקשה לי לעיתים לישון בלילה מהמחשבות של מה יקרה אם חלילה יקרה לה משהו, ואיך אתמודד עם זה. כל חיי חלמתי על זוגיות טובה ורצון להביא ילדים ואימי מתפללת לכך כל יום שתזכה לראות את החתונה שלי ואת ילדי (יש לי אחים גדולים וכולם נשואים עם ילדים) אך אני לא מוצאת את עצמי מתאמצת על מנת שזה יקרה ומקווה שזה יקרה לבד, שהזוגיות שלי תגיע באופן מפתיע ותצמח מתוך בסיס טוב של חברות, אני כמעט ולא יוצאת (גם בגלל שאני לא ניידת מבחינת רכב)חוץ מעבודה או קורסים שאני עושה להעשרה עצמית, אני מתעבת פגישות עיוורות (אחרי שעברתי בעבר מאות כאלה בתקופה שהיה לי כח לנסות עד שהבנתי שזה לא בשבילי) ואני גם לא רוצה בהן, התרגלתי להיות לבד ואני פוחדת מזה, פוחדת שאשאר כך. אני מאוד מתוסכלת מכך ומרגישה שאני מסתובבת במעגל שקשה מאוד להשתחרר ממנו ואין לי מושג איך לעשות זאת. אשמח לקבל את חוות דעתך בעניין.

הי, אני הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כי הבנה למה את מתנהגת כך עוד לא פותרת לך את הבעיה ובטיפול יש אפשרות לעבד את הדברים יותר ולהבין אותם יותר לעומקם ואז הכוח להתחיל מחדש יבוא תוך כדי ואת תמצאי את עצמך היכן שתרצי... המון בהצלחה..

שלום ל', אני מצטרף בחום להמלצתה של קלרי לפנות לטיפול פסיכולוגי. נראה לי שלא נערכה הפרדה פסיכולוגית בינך לבין אמך ועקב כך חייך כבוגרת מוגבלים מאוד. לדעתי, המטרה האופרטיבית הראשונה של טיפול כזה צריכה להיות מגורים מחוץ לבית אמך. תוכלי לדאוג לה לא פחות טוב כאדם עצמאי ונפרד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין