נשים שלא רוצות ילדים

שלום , אני כמעט בת 30. החלטתי שאני לא רוצה ילדים. אין לי רצון לכך בכלל ובנוסף בשל היותי סובלת לעיתים קרובות מדיכאונות וחרדות ובכלל ממאניה דיפרסיה - חיי מלאים תהפוכות של מצב רוח ובנוסף לדכאונות וכו' - הכל לא יציב, דבר כשלעצמו הוא בסדר והשלמתי איתו, למדתי לחיות איתו - אך אני לא רוצה לנהל חיי משפחה בדרך זו. התגרשתי מבעלי עקב אי הרצון שלי לחיי משפחה מורחבים והרצון העז שלו כן לקיימם. אני נתקלת בבעיה כאשר אני מכירה גברים חדשים (שיכולים להיות בני זוג פוטנציאלים). כולם נרתעים מחוסר הרצון למשפחה, ובאופן טבעי כולם מדברים על משפחה כחלק משאיפותיהם החיים. בינתיים אני מוצאת עצמי או לבד או מנהלת מערכות יחסים קצרות שאינני רואה בהם טעם כי אני יודעת שלא ימשכו זמן רב עקב הידיעה שאני לא מסוגלת או רוצה לתת להם את אשר הם רוצים. מה עליי לעשות? אני נמצאת בטיפול ואני מבטאת דאגות אלו גם שם ואני זוכה להקשבה אך לא לפתרון.. אני לא רוצה לוותר על זוגיות בחיי למרות שאני מוכנה לוותר על ילדים אך נראה שהשילוב בין גבר מוצלח לגבר שלא רוצה ילדים כמוני הוא בלתי ניתן למציאה.... (אני לא רוצה גבר גרוש עם ילדים שילדיו יבואו אלינו לסופי שבוע וחגים וכו'- שגם זו העיה..) סביר להניח שתציע לי להתפשר.. אך אני לא רואה את זה קורה.. מה אתה מציע לי לעשות? קלרי

שלום קלרי, אולי תופתעי לשמוע, אך החלטתך מעוררת אצלי דווקא הערכה וכבוד. אני חושב שיותר מדיי אנשים נכנסים להורות באופן אוטומאטי, בלי לחשוב כלל על כשירותם למלא תפקיד קשה זה - ואילו בך יש מספיק תבונה ואומץ להכיר בקשיים שהפרעתך עלולה לגרום בגידול ילדים. אני קצת מופתע מהרתיעה של הגברים, כי רבים מהם דווקא נרתעים מהמחוייבות שבקשר זוגי ובאופן סטיריאוטיפי האישה נתפסת כמי שלוחצת להינשא. עצם העובדה שאת יוצרת קשרים גם היא מעידה עלייך דברים חיוביים. אני בהחלט ער לעובדה שקשר זוגי "לכל החיים" עדיין כרוך בעולמנו בעסקת חבילה הכוללת הקמת משפחה. ייתכן שבמשך הזמן תמצאי אדם שמעוניין, כמוך, בזוגיות ללא ילדים (אולי עקר?) וייתכן שבאמת תיאלצתי להתפשר לפחות לגבי גבר גרוש עם ילדים ואז גם מחוייבותך כלפי ילדיו פחותה בהרבה מאשר כלפי ילדים משלך. בירור מעמיק יותר של העניין צריך להיעשות באמת במסגרת הטיפול שלך, שטוב שאת נמצאת בו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין