לא מובן
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני נמצא בקשר זוגי מזה כחצי שנה. בתחילת הקשר היה מלהיב ושהמשיכה שימשה לדבק המגע בכל שלב ההתאהבות הראשוני.לאחר מכן דעכה הקרקע הרגשית והרגשתי שהקשר גבולי ואינו מספק.התכונות החיצוניות של בת זוגתי הפכו להיות מכשול לא עביר וכן נראה שנקודות חיבור טיבעיות שאמורות להיות בקשר בריא אינן שם.לאחרונה הגענו לעימות חזיתי,אני ובת זוגתי ,שבו בסופו של דבר ,היא הביעה רצון להישאר למרות יחס מאד לא אוהד כלפיה אף שאינו בכוונה תחילה אלא משקף את מה שאני מרגיש בפנים. יש לציין כי אני כבר בשנות השלושים ואני מתחיל לשאול את עצמי שאלות בנוגע לחלק שלי בקושי שביצירת קשרים לאורך זמן(כאלו לא היו מזה שנים). השאלה שלי נוגעת יותר לקושי שלי לעזוב וכמובן לעובדה שגם בת הזוג אינה מעוניינת לעזוב.אני יודע שהעתיד הלא צפוי קורץ פחות מהמוכר אף אם לא מספק.אולי החשש לחזור שוב לחיים ללא קשר ..וחזרה לשוק הבשר מרתיע..אך אני מוצא עצמי אומר לעצמי כי אולי כדאי לתת צאנס לקשר הזה למרות שעל פניו נראה שאין בו ממש.בת הזוג שהחתה תובענית מאד הפכה להיות נרפסת במובן מסוים רק כדי להישאר בקשר מה שמעמיד אותי בעמדת כוח לא נעימה ובכל זאת-קשה לי ללכת.. מה הדרך הנכונה ביותר(התרחקות-לבחינה אמיתית?) האם הישארות מסוימת(שהיא אינה הוגנת גם כלפיה-אך היא מתעקשת להישאר) עשויה להיות צעד נכון? מה לגבי עיתוי הצעדים שנידרשים? תודה .
שלום ארצי, כדי להתייחס ברצינות ללבטיך, יש צורך לדעת הרבה יותר על התנהלותך בקשרים עד כה. משיכה פיזית ראשונית היא דבר שיכול רק "לתדלק" קשר ואובדן עניין כשמשיכה זו פוחתת הוא שכיח ויכול לנבוע מסיבות שונות. אני חושב שבאיזה שהוא מקום הלבטים שלך אם לעזוב או לא נובעים ממודעות חלקית שיש לך בעיה בשמירה על קשרים והמלצתי לך היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לברר זאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין