שתיקה

האם נכון שבטיפול פסיכולוגי דינאמי יש 5 סוגי שתיקה שונים, של המטפל והמטופל? ואם כן מהם?מה משמעותם וכיצד הם משרתים או לא משרתים את הטיפול? תודה

שלום לך, אני מתאר לעצמי שמישהו מיין את סוגי השתיקות, אך אינני מתמצא במיון ספציפי זה. ככלל, בטיפול הפסיכואנאליטי האורתודוכסי, שהטיפול הפסיכודינאמי הוא גרסה מודרנית ומרוככת שלו, תפקידו של המטפל פאסיבי ואפילו יושב מאחורי המטופל, השוכב על ספה. המטפל בטיפול כזה נתפס כמסך ריק שעליו המטופל משליך את משאלותיו, דמויות מהעבר (בתהליך ההעברה) וכו' וזו למעשה הזדמנות של המטופל לשמוע את עצמו. בטיפול הפסיכודינאמי המודרני המטופל הוא שותף הרבה יותר פעיל ולוקח חלק בשיחה, אך קיימים רגעי שתיקה שנועדו לתת הזדמנות למטופל לבטא את עולמו הפנימי ללא הפרעות מצד המטפל. כמובן, שכמו בכל התנהגות, גם בעניין זה קיימים הבדלים בין-אישיים בין מטפלים שונים, אך חשוב מאוד לא להפריע למטופל לדבר, לא להתערב כשאין צורך ולאפשר לו בימה להתבטאות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין