התייעצות

בתי בת 11 שוקלת 27.5 ק"ג עברה כנראה איזושהי טראומה של שתיית שוקו קר (כנראה מקולקל) שמאותו רגע הכל התהפך אצלה, פחד מלשתות שוקו, הרגשת מחנק, חוסר תאבון,פחד מלבקר באותו מקום ששהינו באותו מקרה. בבדיקות דם שביצענו בקופת החולים הבדיקות ב"ה תקינות. רופא המשפחה הציע לנו לפנות לפסיכיאטר ילדים.בתחילה התלבטתי האם ללכת לפסיכיאטר או לפסיכולוג. לבסוף החלטתי לקחתה לפסיכיאטר ילדים באופן פרטי. בפגישה הראשונה שוחחנו על המקרה ממה זה התחיל ואיך זה התגלגל. בסיום השיחה שעה לערך נאמר לי ע"י הפכסיכיאטר כי הילדה סובלת מחרדה ועלינו לרשום במחברת באילו מצבים קורא שהילדה מרגישה מחנק, רעידות או חוסר תיאבון. אכן רשמנו לפנינו בדיוק מתי זה קורה, מה גרם לה לחשוב, מה היא הרגישה באותו רגע ואיך היא התגברה/מתגברת. באותה פגישה הרופא אמר לנו כי כרגע אינו נותן טיפול תרופתי עד לביקור הבא על מנת לדעת בדיוק את מצבה. לאחר כ- 3 שבועות חזרנו לרופא עם כל הפרטים שנרשמו במחברת, אבל בינתיים צצו דברים חדשים כמו למשל כשהיינו במסעדה וכמובן שפחדה לאכול אלא רצתה לשתות רק תה הכפית שערבבה את התה כפית פלסטיק נשברה והיה נדמה לה כי אם הכפית נשברה בפיה אולי חתיכת פלסטיק נשארה בגרון ולכן היא מרגישה ממחנק, או בחגיגות ל"ג בעומר חבריה לכיתה זרקו אבנים ושמא נכנס אבן לפיה. לאור כל האמור לעיל ואני מקצרת החליט הפסיכיאטר לתת תרופה בשם רוקסט. מינון התרופה: 5 ימים ראשונים 5 מיליגרם בערב, ולאחר מכן 10 ימים מינון של 10 מ"ג בערב. ואז להתקשר ולדווח מה מצבה של הילדה והאם חל שיפור. שאלתי היא: האם בתי באמת צריכה לקבל את הכדור הנ"ל (אני חוששת) האם הכדור הנ"ל יגרום לה באמת לאכול כפי שבאמת אכלה בעבר הכל מבלי לפחד פן תחנק (כגון: תירס, מלפפון וכו')? והאם לקחת את הילדה גם לטפול פסיכולוגי? לתשובתך המהירה אודה.

שלום גיזי, אינני רופא ואינני מתמחה בטיפול בילדים. פסיכיאטר ילדים הוא אכן הכתובת המתאימה, אך לא הייתי מסתפק בטיפול תרופתי בלבד אלא מוסיף טיפול פסיכולוגי, בין אם הוא ייערך ע"י הפסיכיאטר ובין אם הוא ייערך ע"י פסיכולוג קליני של הילד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין