סתם

בשבועיים האחרונים (+-) אני נמצאת במצב של דיכאון (אומנם קל),אך ש"שאב" ממני את כל כוחותיי (הפיזיים והנפשיים),ולכן גם כמעט שלא יצאתי לשום מקום,חוץ מלמקומות שאני חייבת, והיום יצאתי לזמן קצר לסיבוב בחנויות (עם אימי) וקניתי לעצמי מספר דברים שכבר מזמן רציתי לקנות,ומאוחר יותר ישבתי בבית-קפה עם אבי, וגם בסיבוב בחנויות וגם בבית-קפה -למרות שאלו היו זמנים קצרים ולא ארועים מאוד חשובים - הרגשתי הרגשה של קלילות,שחרור,של כייף,כאילו יצאתי "לזמן קצר" מבית-כלא. אני יודעת שזו בטח נשמעת לכם קלישאה, שדברים שנשמעים כ"כ שטותיים וחסרי-חשיבות מהווים עבורי תחושת שחרור וחופש,אך זו הרגשתי,והרגשתי תחושת מחוייבות לשתף את כל משתתפי הפורום. (חשוב לי לציין,שבגלל הפחד ממה יחשבו עליי אחרים,חשבתי פעמיים אם כדאי לשתף אתכם או לא,ומיד החלטתי שכן,והמשפטים והמילים "זרמו" תוך כדי כך). תודה על הקשבתכם. ע.

ממש לא נשמע שטותי! אני מקווה שתצאי עוד עם אנשים קרובים ואוהבים ושתמשיכי להנות. המון הצלחה!

שלום ע., כל ההודעות שלך הועלו לאתר כלשונן, כולל הכותרת "סתם" - אף אחד לא שינה דבר! אולי את לא זוכרת, אך זו הכותרת שנתת להודעתך המקורית. במקרים הנדירים מאוד שאני עורך את ההודעה - אני מציין זאת בגוף ההודעה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין