"חשיפת" דיכאון בפני גורמי -עזר.

מצטערת על ה"נדנוד",אך חשיפת עובדת הדיכאון בפני רופאת-המשפחה נראה לי דבר קשה ביותר, כיוון שבביקורי האחרון אצלה רמזתי לה על הדיכאון,אך היא לא קלטה את הרמזים שרמזתי לה, ולהגיד לה זאת בעצמי איני מסוגלת,ומצד שני - למגזר הפרטי אין לי כרגע אפשרות -כספית- לגשת,ואני יודעת שזה משפיע על לימודיי- כיוון שקשה לי מאוד להתרכז בחומר,וכשאני חושבת על הבחינה הסופית הקרבה,אני נכנסת לחרדות של ממש.גם להיפגש עם המשפחה המורחבת אין לי במיוחד חשק (כי אז ישאלו אותי מה עשיתי,מה אני עושה,למה אני עדיין לא עובדת וכו'),ולכן אני משתדלת להיעדר מאירועים משפחתיים,אך זה רק במספר שבועות האחרונים. שוב, חשבתי פעמיים לפני שכתבתי לך שוב, אך אני נמצאת בעצם במצב בלתי-אפשרי,כי איני רופאה ואיני יכולה לקבוע ולהגיד לרופאה שלי שאני בדיכאון,ואני גם מתביישת לעשות זאת (אך זאת לא הסיבה העיקרית), ומצד-שני אני רוצה עזרה,אך איני יודעת בדיוק איך ליישם את קבלתה. וכשאני חושבת על הבחינה הקרבה,יש לי הרגשה שהדיכאון הופך גם לחרדה. אודה לך מאוד על תשובתך,שבכל-פעם,ובכל שלב,מקדמת אותי לקראת הכרה במצב ופיתרון. בתודה מראש. ע.

שלום ע., ברור שאת זקוקה לעזרה וברור שכדי לקבל אותה את צריכה לבקש אותה ממישהו. רופאי משפחה עובדים בקצב מטורף ואינם קשובים תמיד להבין רמזים. את לא צריכה לאבחן את עצמך בפניה כסובלת מדיכאון, אלא לתאר מה מציק לך, מספיק ברמת הסימפטומים השטחית. את יכולה לומר מפורשות שאת מבקשת הפניה לפסיכיאטר ולבקש ממנו שיפנה אותך לטיפול פסיכולוגי. בינתיים, את יכולה לבקש מרופאת המשפחה "משהו להרגעה" לפני הבחינות. זה בכלל לא סטיגמטי. לטווח הארוך הייתי מציע גם לבדוק את שירותי הייעוץ לסטודנט במוסד האקדמי בו את לומדת, במידה וזו אוניברסיטה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על תשובתך המהירה,ואני איישם את המלצותיך בקרוב,אך האם יש קשר בין תסמונת ה-P.M.S ("טרום-מחזור")שממנה אני סובלת לפחות כעשרה ימים לפני מחזור, ומאוד משפיעה על המצבי-רוח שלי,וגורמת למצב-רוח מדוכדך בעיקר. דבר נוסף ששכחתי לציין הוא שאני סובלת ממחלה אוטו-אימיונית(לא אפרט על-מנת לא לחשוף את זהותי),ולא בטוח שמותר לי לקחת כדורים נוגדי דיכאון.