התנהגויות מוזרות- האם מצדיקות טיפול?

יש לי מספר הנהגות מוזרות/חריגות אך שלא מפריעות לי לשגרת החיים, רק מתקילות אותי עם אנשים זרים לעיתים נדירות. 1. אינני פירומנית אך נרגעת ביתר שאת בעת הצתת גפרורים באופן מכוון. תדיר בעצבים ובמתח גואה- הצתת גפרורים מכוונת במסות והשלכתן לריצפה- מהווה לי תראפיה מושלמת. 2. אני מתענגת על התבוססות בבלאגן לצורך סידור. אני נהנת ליצור ליכלוך ולבלגן על מנת לסדר ולנקות את החדר לאחר מכן- בצורה יסודית ביותר. 3. נהנת מליקוק מיץ הערווה/השפיכה הנשית שלי- בעת מישגל וביחוד כאשר אני לבדי. הטעם ממוגג אותי ומרגיע אותי לזמן קצוב. וזה אבסורדי מאחר ואני מאד נקייה מיסודי. 4. מתקלחת לפחות פעמיים ביום. בקיץ אף 3-5 מקלחות ביום. וטקס המקלחת ארוך ביותר לפי כל אמות מידה. האם אלו התנהגויות המצדיקות טיפול? מה הן אמורות להביע?

שלום מוזרה, באופן אישי, אני חושב שמה שלא גורם לך בעיות עם עצמך ועם הסביבה אינו חייב לגרום לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. יחד עם זאת, בכל זאת פנית להתייעצות בנושא, כך שאני תוהה עד כמה ההתנהגויות שציינת אינן מפריעות לך. מבחינה מקצועית. הנושא בהחלט מצריך טיפול. על פניו, בלי להכירך ובלי להתחייב על אבחנה דרך האינטרנט, מדובר כנראה בווריאציה של הפרעה אובססיבית-קומפולוסיבית, בתופעות כפייתיות הסובבות סביב נושאי סדר וניקיון. אמנם אלה אינם טקסים אופייניים להפרעה זו אך בהחלט מומלץ לבדוק את הנושא בייעוץ פסיכולוגי מקצועי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

על פניו ומידע רב שרכשתי בנושא, אינני רואה את בעייתי באופן כה אובססיבי- כפיתי ובלתי נשלט כפי המתואר בהפרעת טורדנות כפייתית- קומפולסיבית. כמו כן האופנים שציינתי אינם שכיחים כמציינים את ההפרעה- מגביר את הספק שמדובר בה. הקושי האמיתי טמון בכך, שאני לא מעיזה לפרוס את התנהגותיהביזאריות והתמהוניות בפני מאן דהוא. קל וחומר בפני איש מקצוע שיאבחן אותי. אני מתביישת לשטוח אותם ומסתירה את חלקם (למעט ריבוי המיקלחות שאני מתגאה בו) ככל שניתן- מעין רואים ויודעין. האינטרנט סיפק לי חיסיון מלא שלא יוקנה לי בחדר הטיפולי - הפרונטאלי. איך אתגבר על מחסום הבושה?