קשר עם נשוי

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

25/05/2005 | 18:12 | מאת: אורית

הכרתי גבר נשוי, כאשר בתחילה לא ידעתי כי הוא נשוי....כי הייתי בטוחה שמי שמציע לי לצאת עימו וחבריו...הוא רווק.דרך מישהו גיליתי שהוא נשוי, למרות זאת, יצאתי עימו.בתחילה סירבתי לכל מגע בינינו והיה נעים לי להיפגש עימו ואח"כ גם נפגשנו עם חבריו.הוא תמיד ניסה ליצור מגע אך סירבתי. במשך הזמן...הסכמתי למגע ואח"כ אף לקשר מיני מלא.כיום, אנו בקשר קרוב מאוד, שיחות במהלך היום, פגישות, הוא ישן אצלי לפעמים (כאשר הוא רק מודיע לאשתו שאינו מגיע.הוא טוען שאינו שוכב עימה כי היא לא אוהבת סקס, והוא ישן עם בנו או בסלון, אך הם לא מתגרשים מסיבות מוזרות לי: הוא בקשר טוב עם הוריה ובגלל 2 ילדיו). לי מאוד כיף עימו, אך אני מנסה לא להשלות את עצמי שהוא יתגרש ונחיה יחד כי הבנתי ממנו שזה לא יקרה....מה לעשות? מצד אחד כיף לי אך אני פוחדת להיפגע וכך גם אינני יוצרת קשר רציני (בת 29) ומצד שני כיף לי מאוד.

25/05/2005 | 22:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורית, לא נראה לי שאת מסוגלת להסתפק בחלקיות, ואולי גם בארעיות, של הקשר הזה. אולי הוא גורם לך הנאה זמנית כלשהי וגם משמש לך "אליבי" לא להכיר גברים פנויים שהיו יכולים להיות מועמדים לקשר מחייב. הקשר גם לא בריא משום שאינו סימטרי: לאותו גבר יש עולם ומלואו (גם אם הוא מציג את חיי הנישואין שלו ככושלים), יש לו חוף מבטחים, ממנו נוח לו להשתעשע בחברתך ולעומת זאת, לך אין כלום בתחום הרומנטי כי כל האנרגיה שלך מושקעת בו והפסקת להכיר גברים פנויים. בקיצור, נראה לי מקור לא אכזב לשברון לב ומפלט מהתמודדות עם הדחייה האפשרית בקשרים עם גברים פנויים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

28/05/2005 | 18:46 | מאת: נכוותה

אף אני "התאהבתי" בגבר נשוי (את עניין המוסריות זנחתי באותה העת) לא מלכתחילה, כי אם בדיעבד. מפח הנפש לבסוף היה נורא ואיום! במבט לאחור אוכל לומר לך שלגברבר שלנו היה עולם עשיר- עולם ומלואו במגרש החיים הפרטיים והאמיתיים שלו. ובאמצעותי הוא השתדרג מאד בחיוו, פרק את תיסכוליו. ואני היוותי לו מיפלט בטוח! מעין חוף מבטחים אליו עורקים, עורגים ואורגים ברגעים קשים וחוזר חלילה. כי תמיד הייתי שם זמינה- למענו. ברי לך כי זה העלה לו את המצואיסטיות הגברית שהרי בחורה פנויה ומסוקסת כדוגמתי חושקת בו ודבקה בו- באש ובמים. אך אני הייתי מקובעת, ידי היו כבולות ואת כל הרגש הלבידניאלי מיציתו עמו. במקום להשקיע בהתמודדות עם גברים פנויים ובקשרים פוטנציאלים ומושלמים. סופו של תהליך, למדתי בדרך הקשה, כי רק הוא נהנה ואני חסרתי הרבה. ותמיד ראשון במעלה בעייניו היה הקשר עם משפחתו וטיפוחה ואני הייתי בסוף מידרג העדיפויות שלו. כמו כן הוא מעולם לא היה חייב לי דין וחשבון מעצם הסטטוס שלו. והסטטוס שלו היווה אליבי תמידי להבטחות לא ממומשות, מיעוט תכיפות הפגישות, מיעוט השהות וההשתהות בהן...והוא מעולם לא היה שם בשבילי- ברגע האמת. כל גבר, יהא הבוגדן ביותר, ישקיע במשפחתו עשרת מונים מאשר בקשר ארעי פנטזיונרי..יהא פנטסתי ככל שיהיה. ולבסוף הוא לעולם לא ימכור את חיי המשפחה שלו וימיר אותה לזוגיות מחייבת וממוסדת עם המאהבת או הסטוציונרית המתמשכת שלו(למעט מקרים חריגים שאינם מעידים כאמור על הכלל) ובסופו של רומן- שהנו עניין של דד ליין בלבד והנו פצצת זמן מתקתקת..הוא יחזור אל הקן ובו הוא יפרח (עד להתפרחחות וההתפרקות הבאה)ובו הוא יזדקן.. ואילו את תיוותרי גלמודה- בגפך..עם כוס תרעלתך! ותיווכחי כי כילית את זמנך, אונך ומירצך באדם הלא נכון. תיתפכחי לפני שתיווכחי במו עייניך ועל בשרך כי כן הוא!

מנהל פורום פסיכותרפיה