טיפול פסיכיאטרי

שלום לפסיכיאטר, כמי שחווה שיחות אצל פסיכולוגים, התופעה שחזרה על עצמה היא יכולת ההקשבה האדירה של הפסיכולוגים ומיעוט בתגובה מילולית. מעין הרגשה ש"מדברים אל הקיר" . ישנו לפעמים הנהון בעזרת הראש וגם אמירה של כן, כן מצד הפסיכולוג. הזמן עובר, נגמרת השעה והולכים הביתה. האם כך צריך להיות טיפול פסיכולוגי? והבן-אדם חוזר עם הבעיות הביתה עם פחות כסף משהיה לו קודם.

אתה מדבר על טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ? הכותרת מדברת על טיפול פסיכיאטרי והטקסט על טיפול פסיכולוגי. טוב שמיעטת בפרטים מה שאני יכול לומר לך שדרך קופת חולים במחיר זעום אתה יכול לפנות לבדיקה פסיכיאטרית בקשר למצוקתך. הימים שאנשים צריכים להתבייש בנטילת תרופות פסיכיאטריות חלפו להם. תודה שאול

שלום רוני, ראשית, אינני פסיכיאטר. פסיכיאטר הוא רופא בהכשרתו הבסיסית. מידת האקטיביות או הפאסיביות של המטפל בזמן השיחה היא פונקציה של אישיותו, של גישתו הטיפולית הכללית ושל הקו הטיפולי שהוא החליט לנקוט כלפי המטפל. מטפלים אינם שותקים כי אין להם מה לומר. יש מטפלים מתערבים יותר ויש כאלה שמתערבים פחות בשיחה. בכל מקרה, מה שצריך לקבוע את המשך הטיפול הוא איכות הקשר בין המטפל והמטופל. אם ההרגשה של המטופל היא שקיים קשר טוב, בהחלט כדאי לתת הזדמנות ואם אין "כימיה", זו אינה חתונה קתולית ואפשר בהחלט לנסות מטפל אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין