ילד בן 6 המכור למחשב

אבקש את חוות דעת לעניין ילדי שמכור למחשב, שעות מרובות, מבלי להתיק עינייו מהמסך המרצד, התעניינותו בסרטי ילדים בעיקר(המבוקרים על ידי, כמובן) ומשחקי מחשב לילדים. בעת הגיעו מהלימודים הוא דורש במישרין ובמפגיע להשתמש במחשב (הוא נעתר לארוחת צהריים בידיעה ברורה שהוא תכף ומייד יתענג על המחשב המצודד). סרטי המחשב וההשתעשעות במחשב הנם הפיתוי והפיצוי האולטימטיבי בשבילו- לכל התנהגות מופתית. לעיתים רחוקות המחשב בא על חשבון מטלות אחרות כשיעורי בית, עזרה מתבקשת וכדומה. לרוב הבילוי במחשב עומד כפיצוי על עשיית מטלות שונות. היום במחשבה לטווח ארוך וברצוני לגמול אותו מהתמכרות חולנית ובלתי מבוקרת למחשב, החלטתי להיות אסרטיבית בכל הנוגע למחשב ולהציב לו גבולות ברורים ביחס לשימוש בו. היום מנעתי בעדו כל שימוש במחשב, כולל פתיחתו. הילד התייסר עד מאד, אך נחמתו היתה כי מחר בעת הגיעו מהלימודים, יורשה לו להתעסק במחשב כאוות נפשו. חשוב לי לציין ולהדגיש כי הילד סובל מדימוי עצמי נמוך שדורש חיזוקים מתמידים מכל הסובב אותו. כמו כן הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז בדרגה קלה עקב בעיות אורגניות. האם אני פועלת כשורה? האם זו הדרך הנבונה לגמילה ממחשב ?

שלום מתלבטת, לא, לא נראה לי שזו הדרך הנכונה. ניכר שהמחשב מהווה עבור הילד מפלט מדימויו העצמי הנמוך ולקיחת המפלט הזה לא תגרום לדימוי העצמי שלו לעלות. נהפוך הוא: מאוד ייתכן שדרך העיסוק האינטנסיבי במחשב הוא יפתח מיומנויות הקשורות למחשב ששליטה בהן, כמו כל למידה אחרת, תגרום לדימוי העצמי שלו לעלות. הייתי בהחלט נעזר ביועצת ביה"ס כדי לבדוק כיצד הילד יכול להשתלב בצורה טובה יותר בחברת בני גילו, משימה התפתחותית חשובה מאוד בגילו. העיקרון בחינוך טוב הוא הטלת מינימום של איסורים, מצד אחד, ודאגה שהאיסורים הללו יהיו מוחלטים. אם העיסוק במחשב אינו פוגע בעיסוקיו האחרים, אינני רואה כל הצדקה להגביל את העיסוק הזה, אלא להעשיר את עולמו של הילד באופן כללי, לקבל אותו כמות שהוא ולאפשר לו מרחב מחיה, כולל אי-התערבות בעיסוקיו במחשב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה על ההדרכה- את כיוון החשיבה שלך הבנתי והפנמתי. עלי לציין כי יחסית לעבר, דימויו העצמי של הילד מאד גבר, במיוחד בשנה האחרונה וזה הודות לחיזוקים ואישורים מתמשכים ממני ומהסביבה הקרובה ומהמורה שלו ועקב התפתחותו הכרונולוגית- אני מניחה. הילד מחונן מאד, ובבית הספר אף מציינים שרמתו גבוהה הרבה יותר מכפי גילו. הוא נמצא בחברת ילדים ואני מעודדת אותו לכך אף בשעות אחר הצהריים (עם ילדי השכנים, אורחים למינהם וכדומה) אך הילד מחפש כל העת חיזוקים ואישורים מהחברים, הוא מרצה אותם בכל מחיר (אף במחיר שאכעס עליו ואטיל עליו עונש מאחר ופעל בניגוד המוחלט לרצוני או בחוסר אחריות משווע בשל היותו נגרר למעשי השובבות המסוכנים- מהאריות שבחבורה), וזה יוצר בו קונפליקטים קשים. ולדעתי, המפלט אל המחשב אצלו הוא במקום התמודדות במגרש החיים האמיתיים. ואני חשה כי בימים שהוא נסחף טוטאלית אל המחשב, הוא מנותק מסביבתו כליל ואינו נעתר לצאת עם חברים ומוותר על שאר תענוגים ופשוט דבוק למחשב. האם ההתמכרות אינה מרעה עמו? האם היא לא שוללת ממנו פיתוח מיומנויות והתמודדויות עם העולם האמיתי והלא וירטואלי? האם אחד לא סותר את השני?