הערכת מצב-געגוע לטיפול

מסתבר שאני פשוט מתגעגעת לטיפול - טיפול קצר מועד של עשרה מפגשים שנגמר עבורי באופן שרירותי בגלל שנגמרה ההקצבה של הטיפולים ולא בגלל שמיציתי את הנושא הטיפולי. ההיפך - נראה לי שהטיפול הקצר עורר אצלי צורך חזק יותר לטפל בנושאים שהיו רדומים. מתגעגעת לתחושה של המקום הפרטי הזה שלשם אני יכולה להביא את עצמי ואת תחושותי ויכולה לדבר עליהם. מתגעגעת לחוויה של להיות מוכלת. להרגיש את האינטימיות הזו עם המטפל. לחוש רגשות כלפיו ולחוש נמרצת יותר - איכשהוא הטיפול עורר את כל המערכות שלי ועשה לי טוב מהרבה בחינות. אני לא יכולה להמשיך בטיפול בגלל תקופת צינון נדרשת וגם בגלל העובדה שאני לא יכולה להרשות לעצמי הוצאות נוספות ( גם ככה ההוצאות החודשיות שלי עולות בהרבה על ההכנסות) - וזה עצוב כי אני מרגישה שאני מחסירה מעצמי ופוגעת באיכות החיים שלי. אומנם לא מדובר במצב חירום אך בהחלט יש עניינים לא פתורים אצלי. אבל יש סדר עדיפויות משפחתי והצרכים של הילדים תמיד בעדיפות גבוהה יותר. מנסה למצוא תחליף בדמות הפורומים האלו אך זה לא תחליף. השאלה אם פיתחתי התמכרות לטיפול? האם יש דבר כזה? (עברו חודשיים מאז סיום הטיפול, ויש לי קצת נסיגות במצב הרוח לאחרונה, בעיקר שדברים לא מסתדרים כמו שציפיתי/רציתי שיסתדרו)

כנראה היית בטיפול במסגרת קופת חולים. מה דעתך לפנות לתחנה לבריאות הנפש לבדוק אפשרות לטיפול. עלות הטיפול שם היא ממש סמלית. הבעיה שלא מתקבלים לטיפול מיד כי הביקוש גדול ויש תור המתנה.

שלום אכפתית, אני לא מאמין בתלות ובהתמכרות לטיפול פסיכולוגי, משום שברוב המקרים הצורך בתלות קיים והייתרון של טיפול פסיכולוגי הוא, בין היתר, מתן מענה לצורך בתלות ע"י גורם לא אינטרסנטי כמו חברים. לדעתי, כאשר סיום הטיפול ידוע מראש יש לתכנן טיפול קצר-טווח עם מטרות ממוקדות מאוד (בעיקר, אך לא רק, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי). בטיפול מסוג זה יש גם פחות דגש על הקשר עם המטפל ולכן הוא מעורר פחות רגרסיה. הואיל והטיפול בלאו הכי פתח כנראה פצעים מסוימים ואת זקוקה לו, את יכולה להגיש בקשה, בליווי מכתב מגבה של המטפל, להאריך את תקופת הטיפול, משום שהחל תהליך שחבל להפסיקו, או לחילופין, לבקשת מקופ"ח הפניה למרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי או פסיכיאטרי בו משך הטיפול ארוך יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

1. "הצורך בתלות קיים? "- כלומר הצורך שלי בטיפול הוא צורך בתלות? (אני באמת אדם שדואג לעצמו ועושה לעצמו וגם לוקח אחריות על אחרים, כולל ההורים והאחים מגיל אפס). האם אדם לא יכול להיות שלם עם עצמו ובריא בנפשו בלי שתהיה לו חוויה חיובית של תלות? 2. ציינת שפיתוח קשר עם מטפל עשוי לעורר רגרסיה. למה כוונתך? 3.. הפנייה לבי"ח פסיכיאטרי או מרפאת חוץ משמעה שאני מטופלת אצל פסיכיאטר? וזה גם מלווה בכל הסטיגמות? האם בבתי חולים אלו אין המתנה? ועד כמה שומרים על פרטיות וחיסיון שם? (ביקרתי לפני כמה שנים במרפאה לבריאות הנפש באזור מגורי וראיתי תיקים של חולים מוערמים מאחורי המזכירה באופן שיכולתי לראות את השמות של החולים.ולדעתי המזכירות יכולות לעיין בתיקים כאוות נפשן. ברחתי משם מיד). 4. מודה לך על הסבלנות והנכונות לענות. מקווה שלא מנצלת את הבמה הזו יותר מדי.