לא מוצאת את עצמי

שלום. אני בת 22 שנה וחצי אחרי שחרור. אחרי הצבא עבדתי קצת בעבודה זמנית וכרגע אני כבר 9 חודשים לא עושה כלום. חשוב לציין שאני במצב נפשי די מעורער כרגע מהסיבה שאני די לבד אין לי חברים/ות בכלל. הביטחון העצמי שלי די נמוך ושמחת חיים בכלל אין לי. אבל הדבר שהכי הכי גורם לי לדכאון זה שאני לא מוצאת את עצמי. לא יודעת מה לעשות עם החיים לא יודעת מה ללכת ללמוד ואם בכלל ללכת ללמוד. לא יודעת איפה לעבוד ואם בכלל לעבוד. אני פוחדת מאוד מהתחום של הלימודים כי יש לי קשיים גם בלימודים וגם חברתיים. בקיצור גם אם נגיד ויהיה לי אומץ ללכת ללמוד משהו אין לי מושג מה! לא יודעת מה מתאים לי. אין שום דבר שממש מעניין אותי עד כדי ללכת ללמוד אותו. אני מטופלת אצל פסיכולוגית והיא אומרת לי שחשוב שאעשה משהו כי רק אז אכיר חברים וגם כדי שיהיה לי משהו מעצמי. יש עלי הרבה לחץ מכל המשפחה מכיוון שלימודים נפתחים עוד מעט ועוד לא החלטתי. אני מאוד מאוד בלחץ ואין לי מושג מה לעשות! תעזרו לי! תודה

בתור התחלה אני יכול להציע לך לפנות למכונים שעושים אבחנה של ייעוץ מקצועי. יש בתחום זה את מכון הדסה ויש את היחידה להכוונה מקצועית של משרד העבודה בתל אביב. פני אליהם ותשמעי מה יש להם להציע. את אמורה לעבור שם מבחנים המנסים לאבחן מה מתאים לך ובהמשך בשיחה עם פסיכולוג תעסוקתי ינסו לעזור לך בהכוונה וייעוץ. בהצלחה.

שלום מישהי, אורן צודק - ישנם מכונים להכוון וייעוץ תעסוקתי (מכון "הדסה" בירושלים מומלץ מאוד), אך מתיאורייך עולה שאת נמצאת כעת בדיכאון ומומלץ מאוד לא לערוך את הייעוץ במצב כזה. מדובר בתהליך מעמיק ויקר מאוד, שלא תוכלי לחזור עליו שוב בעתיד הקרוב, וחשוב לעשותו בתנאים אופטימליים ולא במצב של דיכאון שאינו מייצג כהלכה את כישורייך. גם לא הייתי מציע לקבל החלטה בעניין רק משום שהורייך לוחצים עלייך, אלא קיים מקום לשתף אותם בקשייך ולהסביר להם שזה לא הזמן לקבל החלטה על כיוון מקצועי שיחייב אותך לעתיד. ניכר שאת סובלת מדימוי עצמי נמוך, המתבטא בדיכאון, בתחושת חוסר כיוון ובקשיים חברתיים. בהחלט הייתי שוקל לצרף לטיפול הפסיכולוגי שבו את נמצאת טיפול תרופתי נוגד דיכאון, מצד אחד וטיפול קבוצתי בקבוצה של בני גילך, מצד שני. טוב תעשי אם תתייעצי עם הפסיכולוגית שלך בקשר לרעיונות אלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין