הפרעת אישיות גבולית

שלום ד"ר רובינשטיין, פניתי אלייך בענין כדי לקבל את תגובתך בענין תביעה משפטית על נזק נפשי בין היתר לאחר תאונת דרכים. עו"ד פנה למרפאה בה טופלתי על מנת לקבל את החומר של הטיפול. היום קיבלתי את החומר לידיי. בחומר מצויינת האבחנה ע"י שתי פסיכולוגיות ופסיכיאטרית שאיבחנו אותי כבעלת אישיות גבולית, ובעלת הפרעת חדרה. אחת מהן גם ציינה הפרעה בדימוי הגוף, דיסמורפיה. כמו כן מצוין שם שוב ושוב שאני בעלת אפקט חשדני. אני לא יודעת למה אבל מה שנכתב שם ציער אותי, למעשה אני מאוד מודעת לעצמי וכשהגעתי למטפל תמיד איבחנתי את עצמי בפניו באופן הבא: או. סי. די, אגורפוביה, חרדה ספציפית, חרדות שונות, דיכאון בינוני לעיתים ללא תחושות אובדניות ובעבר דיסמורפיה. כמו כן ציינתי שיש לי מאפיינים של הפרעת אישיות גבולית. כאשר שאלתי על כך את המטפלים ואת המטפלת הנוכחית, הן הכחישו שבזה מדובר כלומר הם שיקרו לי. ואילו היום אני מוצאת את עצמי בדיכאון, אולי בגלל שאני מרגישו ששיקרו לי? אגב נכתבו שם דברים שמעציבים אותי לא בגלל תכנם אלא בגלל הדרך בה הם כתובים..מה שהפסיכולוגית הראתה או אמרה לא שיקף את מה שחשבה. ואילו אני בטחתי בה. אני מרגישה שכל האנשים שאי פעם הכרתי איכזבו אותי.. המשפחה שפגעה בי, המטפלים, החברים.. אני יודעת שאני אמורה לשאול את עצמי האם משהו בי לא בסדר.. אבל אני לא אשאל.. אולי אני מצפה להרבה ויותר מדי מאנשים, אבל אני לא חושבת שהציפיות שלי מטורפות. אני מצפה לכנות..כמו שבילי ג'ואל אומר בשירו "כנות היא מילה כל כך בודדה, כשכולם כל כך לא כנים/דוברי אמת" אתה כפסיכולוג ודאי תתפוס אותי כמטורפת, ופרנואידית אני לא רואה את עצמי ככה, אבל כנראה שכל עוד אני אמשיך לצפות למשהו מבני אדם אני אחווה תסכול וכאב. אני לא יודעת למה אני כותבת כאן.. זה כאילו שאני כל כך מחפשת הבנה על אף שאני כנראה לא אקבל אותה.. תודה, מופרעת אישיות גבולית

הוספה קטנה לגבי המשפט האחרון, וגם לגבי ההבנה שנאמר ואני אקבל ממך ממישהו אחר, סביר להניח שהיא מזויפת. איך אני אוכל להאמין במישהו? ד' מופרעת

שלום דלית, קשה מאוד להתייחס לכל הדברים הקשים שאת כותבת על עצמך, על האמון שלך באנשים ועל התייחסותם אלייך, וכל זאת בעצם, מבלי להכירך כלל. אני מבין שהתאכזבת מאוד מאנשים, אך אתמקד בדבר אחד שגם בו נראה לי שאת עושה עוול גדול לעצמך. את קוראת מה כתבו עלייך בדו"חות פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ושם התמונה, ללא ספק, נראית רע. כאשר מתארים אדם כאוסף של אבחנות, ההתמקדות היא בהכרח בחלקים הפחות מחמיאים והסגנון הוא בלתי אישי לחלוטין. לכן אין בהכרח סתירה בין האופן שבו הפסיכולוגית שלך דיברה איתך פנים אל פנים ובין מה שהיא כתבה עלייך בדו"ח מקצועי, בשפה מקצועית. אולי ההקבלה לכך בחיי יום יום היא רכילות. אם היינו שומעים, נניח מצותתים בסתר, את כל מה שאנשים אחרים אומרים עלינו שלא בנוכחותנו, סביר מאוד להניח שלא היינו מרוצים ממה שהיינו שומעים ומטבע הדברים, יש דברים שליליים שאנשים חושבים עלינו והם לא יאמרו לנו זאת פנים אל פנים. במובן הזה קריאת דו"ח מקצועי שנכתב עלייך בענייני הנפש והרגש מעוות מאוד את התמונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין