נושאים בטיפול

שלום וברכה, בפגישה האחרונה עם הפסיכולוגית היא שאלה כמה שאלות ואמרתי לה שנעבור הלאה כי אני לא רוצה לעסוק בענין וגם לדעתי אין זה רלוונטי לשום דבר וחבל על הזמן. היא התעקשה כן לדבר בנושא ואני לא כל כך שיתפתי פעולה. בסופו של דבר אני כן דיברתי והרגשתי כמובן איך העברתי שעה. הענין שאותי מעסיק וקצת מתסכל הוא שיצאתי משם עם הרגשה שפשוט אין התחשבות ברצון שלי ובסופו של דבר היא הצליחה להוציא ממני את כל הסיפור שהיא רצתה למרות שאין בנושא הזה שום דבר רגיש או קשה אבל זה מפריע לי כי לרגע אני לא בן אדם שיש לו עמדה ורצון שצריך להתחשב ולהתייחס אליו ומעמדת הכוח של הפסיכולוג הוא יכול בסופו של דבר לגרום לי להתנהג כרצונו בניגוד לעמדתי. רציתי לדעת האם זה מקובל לא לעבור הלאה ולהתעקש כל כך, אני מבינה שלפעמים צריך קצת ללחוץ כדי שדברים יזוזו, אבל האם אמור להיות גבול ? ניתן לנסות ואם זה לא הולך אולי לא צריך להמשיך ולהתעקש? האם מטופל לא צריך להריגש שהוא בן אדם ושצריך להתחשב גם בדעתו? אני כמובן גם יעלה את הנושא בטיפול רק רציתי לדעת האם אני נשמעת רגישה מידי? ואולי זה כן נהוג שפסיכולוגים מתנהגים בצורה כזו.

שלום לך, בדרך-כלל האווירה בטיפול אינה אמורה להיות לחוצה ויש לאפשר למטופל לחשוף דברים בקצב שלו. מצד שני, המטפל הוא מומחה בעל שיקול דעת מקצועי, שאמור לדעת מה רלוונטי לטיפול. אני לא הייתי נוכח בסיטואציה ואינני יודע באיזו מידה הופעל עלייך לחץ. בכל מקרה, מה שחשוב הוא שאתה מרגישה שהוצאה ממך אינפורמציה, לכאורה נגד רצונך ועל כך חשוב שתדברי גם ברובד כללי יותר, דהינו, האם את מרגישה "נאנסת" בסיטואציות בין-אישיות אחרות, שהטיפול הוא רק מקרה פרטי שלהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין