מרגיש אפס

היי. אני אוטוטו בן 22, השתחררתי לפני שלושה חודשים. אני כרגע עובד במכירות טלפוניות (סוג של טלמרקטינג לקהל יעד בינלאומי), וכל פעם שאני לא מגיע ליעד מסוים או לא מוכר בכלל, אני מרגיש ממש אפס. מדובר אצלנו באווירה תחרותית מאוד, ומנהלי הצוות יושבים לנו על הווריד כדי לבצע כמה שיותר מכירות. היו לי חודשיים אינטנסיביים בעבודה, ועשיתי ממוצע מכירות יפה (בהתחשב בפרמטרים כמו חוסר ניסיון, לא דובר שפת אם אנגלית וכו'), ועדיין, בימים האחרונים לא מכרתי כלום ונמאס לי לתת הסברים, אני לא אשם, אני מנסה כמה שאני יכול.

היי אסף, צריך להפריד בין הדברים. עובדות: 1. לא הצלחת במכירות בימים האחרונים. 2. הצלחת במכירות בחודשיים הראשונים. פרשנויות: 1. אני אפס???? כל הערך העצמי שלך מתרכז בכך אם הצלחת או לא הצלחת למכור? אתה עדיין אותו בחור ששירת בצבא, שמגיע לעבודה, שמתפרנס. אפסים בדרך כלל לא עושים את זה. ברור שכיף יותר להצליח ולקבל חיזוקים ומחמאות על ההצלחה. אך אלו החיים בעיקר במכירות: יום אחד מצליחים יותר למכור, יום שני פחות. יש גם אלמנט של מזל במכירות. אצלי אף איש מכירות לא יצליח למכור - כי החלטתי שאני לא קונה בטלמרקטינג ולא משנה מה. אז אם נפלת על כמה כאלו ברצף זו לא אחריות שלך. כישלון הוא חלק מהחיים. כישלון לא הופך אותך לאפס, הוא רק מלמד אותך פרופורציות. החוכמה מה עושים עם הכישלון. הכישלון הוא לא אתה, אלא חוסר ההצלחה במכירה. אלו שני דברים שונים. במקומך הייתי מנסה לנתח למה לא הצלחתי למכור ומגייסת את כל היכולות שלי לשיפור תוצאות ולא לרדת על עצמי ואז לפגוע בביטחון העצמי ולהיקלע לתוך מעגל סגור. ואם יורדים עלייך הממונים, קח את דבריהם בפרופורציה. גם הם לחוצים להראות תוצאות וחושבים שזו הדרך לדרבן אותך. מקווה שהצלחתי קצת לתת לך כיווני חשיבה נוספים. בחינוך לילדים אומרים לא לומר לילד שהוא ילד רע אלא שהמעשה שעשה הוא רע. תאמר זאת גם לעצמך: אני לא אפס, תוצאות המכירות שלי לא היו טובות בימים האחרונים. זה לא נשמע אותו דבר, נכון?

אני חושבת שאתה צריך להתפתח הלאה עם עבודות אחרות שאולי יותר מתאימות לך. גם אני אחרי הצבא עבדתי בכל מיני עבודות שרובן, אם לא כולן לא התאימו עבורי. עבדתי גם בטלמרקטינג והייתי אמורה למכור עיתונים בטלפון. לעולם לא אומר לעצמי שאם לא התאמתי לעבודה הזו אז אני אפס. אתה לא חייב להתאים ואולי בהתחלה הכל היה כשורה ועכשיו כנראה אתה חש שחיקה בעבודה ולכן אין לך כוח להשקיע. וזה לגיטימי, אתה עוד צעיר יש לך עוד הרבה עבודות להתנסות בהן עד שתחליט מה טוב בשבילך. ואני כותבת את כל זה מ"מרומי" 23 שנותי. אתה יכול לנסות ללכת ל"מכון אדם" (אם אני לא טועה ככה קוראים לזה) או לשאר המקומות אם אתה רוצה לעשות מבחנים כאלו מול איש מקצוע שיגידו לך מה כן עשוי להתאים לך. אני לא אומרת שזה אפקטיבי במאה האחוזים כי יש לי חברה ואחות שניסו את זה והתוצאות מצד אחד לא היו מפתיעות (אמרו להן שמתאים להן דברים שבלאו הכי הן מתעניינות בהם) אבל מצד שני חלקן היו משעשעות במיוחד (כמו למשל משהו בסגנון ימאות). מצד שני אולי לך זה יעזור. זה מקצועי ולא סתם... אני מסכימה גם עם התגובה מעלי, צריך לקחת הכל בפרופורציות. גם אם אין לך מושג מה אתה רוצה לעשות עכשיו זה גם בסדר. גם לי אין כל כך מושג אבל הלכתי ללמוד משהו שעניין אותי. אף אחד לא מבטיח שבזה אעסוק, וגם אני יודעת שאולי מחר אני אתעניין בעוד דברים. בנוסף, תתפלא לראות בהמשך החיים שבאמת יקרו מצבים שפעם תהיה למעלה כביכול ופעמים אחרות תהיה למטה. זה חלק מהחיים. ואולי העבודה הזו עוזרת לך להתמודד עם מצבים כאלה בעתיד. תשתמש בה בתור ניסוי, תראה איך זה עובד. עוד משהו על טלמרקטינג - ביננו, זו עבודה באמת תחרותית אבל צריך לקחת את זה בהומור. אתה הרי לא מתכנן לפתח בזה קריירה לא? עם כל העבודות שעבדתי בהן אחרי הצבא (והיו הרבה וממשיכות להיות) ידעתי שלעולם לא אהיה חלק מרובן, ולקחתי את זה באופן יחסי. בתור עבודה שאני לא מתחייבת להגיע למקום הראשון. מספיק לי המאמץ שאני עושה.

אולי פשוט תחפש עבודה אחרת ?? דרך אגב העבודה של טלמרקטינג - היא אחת העבודות הכי דפוקות שיש.

היי.. אני גם עבדתי בעבודה דומה והרגשתי כמוך. הייתי מציעה לך לגשת לטיפול כדי להבין למה זה קורה, ממה נובע הפרפקציוניזם והדימוי העצמי השלילי בעיקבות זה, ולעבוד לשינוי. זה מה שאני עושה, ויכול להיות שאצלך זה בעצם נובע מדברים אחרים, אני לא פסיכולוגית, אבל בכל זאת טיפול יכול לעזור לדעתי. אני הגעתי למסקנה שעבודות מהסוג הזה לא מתאימות לי פשוט ובכל זאת כדאי כן לעבוד על זה כדי שזה לא יציק לך בעבודות ובדברים אחרים בחיים. המון הצלחה!

שלום אסף, מה שמאוד מדאיג אותי הוא איך הצלחת להרגיש אפס מכישלון כל כך נקודתי כמו אחוז מכירות נמוך בטלמרקטינג. אדם "סביר" היה מגיע, במקרה הגרוע, למסקנה שהוא לא נועד להיות איש מכירות (ואגב, גם אני לא הייתי מצליח בכך) ופונה לחיפוש עבודה זמנית אחרת. הדרך המהירה בה אתה מסיק מסקנות שליליות וכוללניות כל כך על עצמך מעיסוק ספציפי בכך שנדרשים לו כישורים ספציפיים מאוד היא המדאיגה אותי - ואני שואל את עצמי האם אתה מרגיש אפס גם בתחומי חיים אחרים, ואולי בכלל בחיים. יש לי חשש שאתה סובל מדימוי עצמי נמוך עם פוטנציאל לדיכאון ואני חושב ששיחת ייעוץ מקצועית תוכל לתת לך כיוונים בונים לחשיבה על עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה לכולם על התשובות. אני בייעוץ פסיכולוגי כבר כמה חודשים, לאחר ניסיון התאבדות. אכן, סובל מדימוי עצמי נמוך, בדידות וכו'. כרגע מנסה לשקם את חיי. אני לא רוצה לוותר על העבודה כ"כ מהר - נמאס לי לוותר על כל דבר בכזאת קלות. וכן, יש בי פרפקציוניזם מסויים.