בעיות בטיפול.?

היי (זוכר אותי,מקווה). אני בטיפול פסיכוטרפי ואני לא מצליחה לדבר על מה שבאמת מפריע לי עם המטפל .למה ? אני בטיפול בערך כחודש , אני רוצה להוציא את זה וזה לא יוצא, למרות שנראה לי שהתחלתי לדבר קצת יותר מההתחלה, אולי הייתי צריכה "להכיר" אותו ,פחות או יותר.אבל היום הרגשתי מה בדיוק הוא רוצה שאני אגיד והיה לי נורא קשה להגיד את זה ,הלכתי מסביב עד שבסוף זה יצא.למה ? זה תמיד ככה?בכל סוג של טיפול? איך זה צריך לעבוד? כשאני נמצאת בשיחה אני מאוד מתוחה, ולחוצה אני משחקת במה שיש לי ביד או עם האצבעות למה בעצם? הרי המטרה היא להיות ברגיעה ,לא? אבל כשאני יוצאת מהשיחה אני מרגישה מעיין שלווה רגיעה כזאת עד שמגיע יום המחרת. ואני כבר מחכה לשיחה הבאה, פשוט סופרת את הימים, חיה מפגישה לפגישה ,יכול להיות שזה מה שמחזיק אותי בחיים בעצם? אני יודעת שזה הרבה שאלות אבל אשמח לתשובות. תודה רבה.

שלום עדי, בוודאי שאני זוכר אותך. אני גם שמח לשמוע, שהתחלת טיפול ואת מתמידה בו בינתיים. התנהגותך בזמן השיחות טבעית מאוד לאדם שלא היה בטיפול, והייתי מציע לך לשתף את המטפל בקשייך. אם הוא רגיש מספיק, הוא לא "יחקור" אותך, אלא ידבר איתך על הקושי לדבר על עצמך. מטרת הטיפול אינה להגיע לרגיעה, כפי שאת כותבת. כמובן שלאחר שהטיפול נותן את אותותיו ברבדים עמוקים יותר, תקבלי יותר את עצמך וכתוצאה מכך תהפכי להיות אדם רגוע יותר. אך הטיפול אינו אמור לפעול כגלולת ארגעה באופן מיידי. להפך. לעיתים דווקא טיפול משמעותי מעורר מתחים. אפשר לדמות את התהליך לניתוח, שהוא מכאיב פחות או מכאיב יותר, אך המטרה היא לטפל בבעיה באופן מעמיק יותר. ואחרון ולא פחות חשוב: בטיפול את אמורה לדבר על מה שאת רוצה ולא על מה שאת חושבת שהמטפל רוצה לשמוע. את זה כנראה את עושה בהצלחה במטרה להשביע את רצון הסביבה על חשבון רצונך האישי. אני מאחל לך שתוך כדי טיפול, שאת נמצאת ממש בתחילתו, תוכלי לגלות את רצונותייך האישיים ולממשם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך מברכת אותך על ההחלטה לפנות לטיפול נכון שזה נראה קשה בהתחלה. אך תמיד זכרי שהמטפל שם בשבילך ולא להיפך וברגע שתהיי מוכנה לספר ולדבר על הלחצים הפחדים כל דבר מותר תרגישי עוד יותר משוחררת ורגועה. מאחלת לך הצלחה מכל הלב