מצב רוח הפכפך

היי, אני בת 25. יש לי מן "גלים" כאלה במצב הרוח שלי, מחשק לאי חשק, מעוררות לדכדוכיות פתאומית. גם שמתי לב שכשאני ליד אנשים אז אני מחייכת הרבה יותר ומתנהגת בסר, חיה, מתאימה את עצמי לסביבה, בערך... זה מוציא ממני צדדים שאני לא ממש מכירה בעצמי כשאני לבד עם עצמי. זה יכול להרגיש כאילו אין לי חשק ללכת ללימודים למשל או לצאת לחברים או כל דבר, ואם הצלחתי לעבור את המחסום הזה, כשאני כבר שם אז אני מצליחה להשתחרר מהמצב רוח הקודם. אבל בכל פעם אותו סיפור, וגם לפני מטלות שצריך לעשות. כאילו אבן כבדה מונחת עליי והמצב רוח נופל ואז פתאום זה עובר כשאני נכנסת לעניינים. התופעה הזאת נורא מציקה לי. מה אפשר לעשות כדי שזה לא יהיה?

שלום תותית, נשמע לי שמה שאת יכולה לעשות בעצמך את עושה ובהצלחה. מה שאת אומרת הוא שחברת אנשים מוציאה אותך מהדכדוך ועלייך רק לעבור את המחסום הזה. עם זאת, נשאלת השאלה ממה נובע הדכדוך. יש להדגיש כי לא מדובר במצב רוח הפכפך, כפי שכתבת בכותרת, כלומר מצב הרוח אינו מתחלף מעצמו אלא משתפר באופן שיטתי במגע עם אנשים. כאן יש נקודה בעייתית הדורשת, לדעתי, התערבות מקצועית, משום שאת מפתחת תלות מאוד גדולה באנשים וקשה לך להיות במצב רוח טוב בחברת עצמך. אני חושב שהציר שסביבו צריך לנוע הטיפול בך הוא איך את יכולה להיות חברה יותר טובה של עצמך, כדי שתהייה לך שליטה על מצבי הרוח שלך גם כשאת לבד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין