להיות מישהו אחר..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר גידי שלום, איך מפסיקים לרצות להיות מישהו אחר? לפעמים קורה שאני רואה מישהי אחרת, גם עם זה בחנות או באוטובוס ומבלי להחליף איתה מילה או להכירה כל מה שאני חושבת זה איך הייתי רוצה להתחלף איתה.. הדבר שהכי הייתי רוצה זה להיות מאושרת עם מה שאני וזה כ"כ קשה.. אני אדם שלא מראה את זה, אני נמצאת בסביבה שמאוד מעריכה אותי ואני נוהגת להקסים את סובביי. אבל הכל כ"כ לא אמיתי כי אף אחד לא באמת יודע מה אני חושבת על עצמי ואבוי אם ידעו.. זו עבודה כ"כ קשה לקבל את עצמך, אני מניחה שחלק מהבעיה שלי היא שאני שואפת לשלמות והביקורת שלי כלפי עצמי מאוד נוקשה ועדיין עם כל המודעת למה שאני מעוללת לעצמי לא מקלה עליי ואני נוחתת לעיתים אל המקום הזה שאני נמצאת בו כרגע שהוא קודר מאוד.. אשמח למילת עצה אולי להקל אולי לעזור יותר.. תודה מראש בהערכה גדולה ליב
שלום ליב, אכן לעיתים קרובות מאוד קשה לנו לקבל את עצמנו, בעיקר עם גדלנו בסביבה שמעניקה לנו אהבה על תנאי, בתנאי שנגיע להישגים כאלה ואחרים, בתנאי שנצטיין, בתנאי שנאמץ את ערכי הורינו ועוד ועוד, כפי שנרמז בפנייתך לגבי נטייתך לפרפקציוניזם. ואולם בלתי-אפשרי להיות מישהו אחר. התהליך היחיד שאני מכיר שעוזר לאדם לקבל את עצמו הוא תהליך טיפול בגישה פסיכודינאמית אצל איש מקצוע מוסמך ומקבל שיש איתו שפה משותפת.זה תהליך ארוך והדרגתי, אך הוא אפשרי, בניגוד לרצון להפוך מישהו אחר, שהוא משימה בלתי אפשרית ובלתי רצויה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין