משפחה

שלום, הבעיה קשורה לקשר שבין אחותי הגדולה(27 נשואה) ובין אימי. המצב החל כאשר לאחותי היתה בעיה רפואית שגרמה להפלת העובר.אימי סיפרה על כך לקרובי משפחה(ללא כוונת לפגוע) ואחותי הרגישה כי לא היתה מוכנה לכך ולכן ניתקה את אימי בכל הנוגע למצבה בעינייני הריון ,לימודים ובכלל. אני מרגישה שאימי מאד עצובה בשל כך וגם אחותי מפסידה כיון שמאבדת את תמיכתה של אימי ברגעים חשובים.יש לציין שהקשר בינהן טוב והן אוהבות מאד האחת את השניה.אפשר להוסיף ולתאר את המצב בינהן ככזה שאימי לאור הניתוק מהמידע והדאגה בנוגע לאחותי מבטאת כעס מודחק עי שאלות עוקצניות או ביטויים של.."על מה נדבר-מזג האוויר וכו"..אני חושבת ששתיהן פגועות מאד.אחותי על הגילוי שלא נראה לה וגם על הביקורתיות הסמויה מצד אימי ואילו אימי על הניתוק וחוסר השיתוף.נראה שמה שקורה בינהן הוא שיש פגיעות ורגישות. אני מעוניינת להיות המתווכת.ושואלת ראשית מה דעתך על המצב.ושנית האם תוכלי לומר לי מה אומר להן כדי להביא אותן לידי פתיחות וגילוי.(ללא הפנייה לטיפול משפחתי-לא נרא לי שיש צורך בכך.זה נקודתי ובר תיקון) איילה

שלום איילה, נראה לי שאמך אינה רגישה מספיק לצורכי אחותך, פולשת למרחב האישי שלה (מתוך דאגה, כמובן) ואף חולקת אותו עם אנשים אחרים. אובדן עובר הוא תופעה כאובה מאוד ושלא בצדק החברה נוטה להתייחס אליו בקלות יותר מאשר מות תינוק, הואיל והעובר לכאורה לא היה ממש יצור חי ומושלם. גם הלחץ שמפעילה אמך על אחותך לחדש את הקשר לא נעשה בדרכים בונות. לא נראה לי שאת יכולה לתווך ביניהן והקשר צריך להתאחות או במאמץ משותף של שתיהן או בהתערבות איש מקצוע, התערבות שיכולה להיות נקודתית מאוד וקצרת מועד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין