לא רוצה ללמוד

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

09/03/2005 | 10:40 | מאת: סימא

שלום בתי בת 17 עד שנה שעברה היא הייתה ילדה מציינת השנה מתחלת השנה התחילה להגיד שלימודים קשים עליה והבנו לה מורה פרטי עדיין מתלוננת והיא אומרת כייף לי לא לעשות כולום וסתם לשבת וליראות טלוויזיה היא אומרת לי לא מרגישה כמו בת 17 שאני רואה אותן בטלוויזיה עושות חיים לפעמים אומרת לי אני לא נהנהת מי החיים לא יודעת איך להחזיר אותה למסלול המצוינות לפעמים היא בוכה אחרי יומים שלא למדה ולהגיד למה בזבזתי את הזמן שלי עכשיו לא אספיק לגמור לתכונן למבחן היא אומרת לי למה אני לא לומדת לקח ושוב לפני המבחן מבזבזת את הזמן ככה בזמן אחרון כבר נגמרו לי כל המשפטים על חיים ועתיד שלה התלויים בליודים בבקשה תעזרו ,לי,

10/03/2005 | 03:04 | מאת: ורד

היי הדברים שרשמת לגבי הבת, מאוד מזכירים לי אותי, גם אני הצטיינתי בלימודים ואח"כ פשוט עזבתי הכל ונכשלתי. מאז התבגרתי, ואני היום מסיימת תואר ראשון, כך שהחיים שלי לא נהרסו, אבל שילמתי על כך מחיר- השלמת בגרויות.. לא נעים.. דברי איתה בפתיחות על מה שקורה בחייה, אולי ישנם קשיים שבהם נתקלה, אולי קשיים חברתיים, אולי היא מפחדת להצליח.. והפיתרון שלה כרגע הוא לדחות הכל, אולי לברוח מהבעיות. תציעי לה את העזרה שלך, את התמיכה שלך, אולי אפילו עזרה חיצונית- טיפול פסיכולוגי. לסיכום- אל תוותרי, תהי שם בשבילה ותשתדלי לחזק אותה. בהצלחה!!

10/03/2005 | 10:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סימא, בתך נמצאת בגיל ההתבגרות שהוא גיל של מרד נעורים. ישנם באמת אנשים כמו ורד, שלקחו להם "חופשה" דווקא בתקופת הבגרויות כשהלחץ באמת קשה מנשוא לפעמים, ובהמשך חייהם עשו השלמות והמשיכו אפילו לקריירה אקדמית. מה שמדאיג אותי בפנייתך הוא רצונך להחזיר את בתך למצב של "מצויינות" ולא סתם ללימודים רגילים ובתך אכן נקרעת בין הרצון לחופש ובין האכזבה שהיא גורמת לך על כך שאינה מצטיינת כמו שהייתה. לדעתי, אהבה ללא תנאי וללא תלות בהישגיה של בתך היא המפתח לפתרון הבעיה. כלומר, העברת המסר שהיא לא חייבת להצטיין בלימודיה על מנת שתאהבו אותה, אך כדאי לה ללמוד לצורך עתידה והיא לא חייבת להצטיין. הצורך להצטיין מעודד נטייה לפרפקציוניזם, תופעה שנמצאת קשורה ליותר ויותר הפרעות נפשיות (ראי מאמרי: http://gidi5.home-page.org/ ). הייתי בהחלט ממליץ שבתך תיעזר באיש מקצוע כדי לעבור את המשבר הזה ואולי אפילו כדאי לכם לפנות לטיפול משפחתי לצורך הגמשת הציפיות שלך מבתך ויצירת דיאלוג אותנטי יותר ביניכם, שלא יהיה מבוסס רק על ציונים והצטיינות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה