בעיה

שלום רציתי לשאול שאלה מעט כללית. יחסי הגומלין שבין תהליכי הרגש ובין תהליכ השכל(ההגיון) האם יהיה זה נכון לומר שמקורות הרגש(על פי מיבדקים מעבדתיים שמצאו כי החשיבה המופשטת מגיע לאחר תהליכי רגש) באים קודם לתהליכי הרציונל שבאים כעלי תאנה ומכסים את הטיעון,המניע הרגשי הראשוני. אני יודע שהתיאוריה של פרופ כהנמן,פסיכולוג וכלכלן שזכה בפרס נובל נשענה על הטענה כי כל התנהגות מתחילה ברגש כאשר אחר כך באים תהליכי חשיבה ומשפיעים בצורה מסוימת. מה תוכל לומר לי על יחסי הגומלין. מה משפיע על היחס בין השכל לרגש אצל אינדיבידואל? מהם התהליכים הקודמים וכויוב תודה.

שלום לזיוה, אצטמצם בתשובתי לתחום הטיפולי. עפ"י הגישה הפסיכודינאמית, הרגש קודם ללא ספק למחשבה ועל כן מטפלים פסיכודינאמיים אינם מאמינים ששינוי המחשבות (הקוגניציות) יגרור שינוי התנהגותי ורגשי ומעדיפים להתייחס ישירות לרגש. לעומת זאת, חסידי הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי חושבים שמקורן של ההפרעות הנפשיות השונות הוא בעיוות תהליכי חשיבה ולמידה ועל כן הם ינסו לשנות דפוסי חשיבה, בעיקר אך לא רק, אצל אנשים הסובלים מדיכאון. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין