חוסר עקביות בטיפול

את אשר יגורתי בא לי. כפי שבזירת החיים האמיתיים אני מתקשה ביצירת קשרים יציבים וממוסדים. ואני כפרפר השוחרת עלי צוף ספציפי, עוזבת, מתאהבת שוב וחוזר חלילה. במיוחד בקשרים עם פרטנרים גברים. וכן כל היחסים הבין אישיים שלי מאופיינים בחוסר יציבות קיצונית מאידיאליזציה לדבלואיציה.בתנודות מהירות וחדות. כאשר יזמות הפרידות וההחלטות הנן מצדי בלבד. כך במגרש הטיפולי שלי. אינני עקבית, לא שורדת עם מטפל 1 לתקופה ארוכה, מתאכזבת מכל אפיזודה מינורית, מאבדת אמון במטפל/ת, מאבדת תקוה לשינוי ואת הרצון להמשך הטיפול ועוזבת מאוכזבת- לאחר מפגש מקסימום שניים. (למעט 2 ניסיונות טיפוליים שהיו לי בעבר הרחוק: אחד היה חד שבועי למשך חצי שנה לערך והבא אחריו היה ניסיון טיפולי של פסיכולוג קליני במשך:שנה לערך..ושניהם נחלו כישלון חרוץ והזיקו לי יותר משהועילו) בטוחני כי הבעייה נובעת מחרדת נטישה הטבוע בי ועל כן אני נמנעת להקשר ולפתח תלות במטפל 1 באופן עקבי ויציב. השאלה המהותית האיך יוצאים ממעגל הקסמים הלזה ובונים תשתית חיובית-עקבית ואפקטיבית של הליך טיפולי מסודר ויציב?

מהי אפיזודה מינורית?

שלום שרונה, המלצתי היא שכאשר תגיעי למטפל הבא שתמצאי שפה משותפת איתו בתחילת הטיפול, תכריחי את עצמך להישאר אצלו גם כאשר ההתלהבות הראשונית תישחק, דבר שכנראה יקרה במהרה. טיפול (וגם קשר זוגי) אינם סטוצים או הרפתקאות ואם את רוצה להפיק ממנו משהו, עלייך לשלוט בדחפייך ולהישאר בכל מקרה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין