נושא מתסכל

שלום, אני בת 18, ואשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא. מאז ומתמיד אני נוטה להתאהב בנשים בגילאי 25-35. תופעה זאת קרתה עוד בהיותי ילדה קטנה, ורק המשיכה והתגברה. היו פעמים שחשבתי שאני רק פשוט מעריצה את הנשים , שבד"כ היו דמויות סמכותיות, כמו מדריכה בקייטנה, וכד', אך בעיקר התופעה בלטה ביחס למורות. כל שנה כמעט הייתה מורה שהתאהבתי בה. האהבה הייתה אפלטונית, והתחזקה במאוד עם השנים. אני יכולה לציין שאני לא במיוחד נמשכת לבנות גילי, אך איני יכולה לשלול משיכה כלשהי, ויש אפשרות שאטה גם לצד הזה, ישנם סממנים לכך , אני עדיין מבולבלת בעניין הזהות המינית שלי, אך נוסף על כך אציין שאני די משותקת מבחינת היחסים עם בני המין השני. כמעט ולא היו לי חברים עד כה, ואני נוטה להרחיק כל אחד שמנסה להתקרב אליי. ועם זאת אני נמשכת לבני המין השני. בכל אופן, הייתי בטיפול פסיכולוגי קצר והגענו להשערה מסויימת, אך אני מעוניינת לשמוע עוד חוות דעת, אומנם יש לך יחסית מעט מאוד נתונים ואולי זה לא יהיה יאה אם תשער מה יש לי, אך אשמח אם תעלה לפחות השערות, מה יכול לגרום למצב כזה, אני מאוד חוששת שזה ימשיך כך גם בהמשך בצבא וכו', אני ברגעים אלה מתייסרת באהבה אל אחת ממורותיי, כי זוהי מעין אהבה בלתי אפשרית, אני מתקשה לתפקד איתה וגם אין לי עם מי לדבר, שזה הכי גרוע בעניין, אני פשוט לא מוצאת אף אדם שהוא מספיק קרוב אליי שאוכל לספר לו דבר כל כך אישי עליי. כמו כן, אשמח לקבל ממך כמה עצות על דרך ההתמודדות עם זה. האם יהיה זה צעד נכון לספר לה? אולי בסוף השנה כשכל אחת הולכת לדרכה? אציין גם שאני גרה עם שני הורי בביתי, ולא היו בעיות מיוחדות במשפחה.

שלום מורן, קשה מאוד, ובלתי אחראי, לספק לך חוות דעת שנייה מעל גבי הפורום, בלי להכירך. מרכיב מאוד משמעותי בטיפול בלבטים בזהות המינית הוא המשיכה הפיזית לבני אותו מין, ועל כך אינך כותבת דבר. אם אין לך משיכה מינית לנשים, סביר להניח שאת רואה בהן דמויות הזדהות, אולי בגלל שאמך לא היוותה עבורך דמות הזדהות מספקת. זו גם יכולה להיות הסיבה שאת לא מרגישה מספיק "אישה" כדי להציע את עצמך לגבר. אם, לעומת זאת, את מוצאת את עצמך נמשכת מינית לנשים, כל מה שכתבתי יכול להיות נכון, אך יש להתייחס אל הבעיה בצורה שונה לחלוטין. ליסכום, נראה לי שהייעוץ שעברת לא הספיק כדי לתת מענה לבלבול הזהותי שבו את שרויה ואני ממליץ על המשך ייעוץ פסיכולוגי מסודר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הייעוץ שקיבלתי היה במסגרת בי"ס(פסיכולוג בי"ס). אני מסיימת בי"ס בקרוב מאוד, ומחמת בעיה כלכלית אין באפשרותי לממן פגישות אצל פסיכולוג, פשוט אין אופציה כזאת. ודרך קופ"ח לא אעשה זאת כי זה איני רוצה שזה יצויין בתיקי כי הצבא הולך לחטט לי בתיק. השאלה היא האם יש לך עצות אולי איך להתמודד עם האהבה הזאת לנשים גדולות ממני? יש דרך להתגבר על זה? אני חוששת שזה ימשיך גם בצבא וכך הלאה ויפגע בתפקודי. יש לציין גם שאני נמשכת מינית לנשים, וכן לבנות גילי, אך האהבה לנשים היא יותר אפלטונית ופחות מינית. האם זה ימשך לי לכל החיים? בהנחה שהבעיה כאן (גם מה שהסקנו בטיפול הפסיכולוגי בבי"ס) היא עם הקשר עם אמא שלי והמחסור באהבה ובתשומת לב שהיה לי. יכול להיות שעם מערכת יחסים מסודרת עם גבר, הרגש הזה יעלם\יטשטש? איני יכולה יותר, בבקשה עזור לי, אני אובדת עצות.