בעיה

היי, יש לי חבר התומך בגישה לחיים על פיה הוא נוהגלהתייעץ עם חברים קרובים כמעט בכל סוגייה שעולה על פני השטח,גדולה כקטנה,חשובה כמישנית. נוצרת בי תחושה כי מטרתה האמיתית של גישה זו היא בניהול תחרותי של דיעות בין חברים .תחושתי היא שהוא פונה לחבר אחד תוך שהוא מגמד את מערכת היחסים עם אחרים בד בבד מגביר את הרגשות התחרותיים של אותו אדם. אני סבור כי תחרותיות היא תכונה טיבעית ואף מולדת,נגזרת של "הברירה הטבעית" אולי נראה לי שהפיכת התחרות מהמימד הסמוי לגלוי הופכת את ההתמודדות והתחושות בקרב הקרובים כאל משהו בלתי נעים ואף פוגע אשר משפיע באופן ישיר גם על המענה(תחת התחושה כי הוא ממוקם ברף של תשובות ומקבל ציונים) וכן כל היחסים הבין אישיים שבין המתייעץ לחבריו האחרים.מה גם שנראה כי בעוד התחרות נעשית מתחת לפני השטח,באופן טבעי,קל יותר לעדן(סובלימציה) את הרגשות הנילווים,התוקפנות,הכעס,הקינאה ועוד,לעומת התחרות הגלויה אשר מעלה על פני השטח ביטויים אלו מה שמכביד מאד את יצירת האיזון שבין הרצון לשמור על קשר חברי קרוב ובין הקושי שהתנהלות המאפיינת את האינטראקציה. מהי לדעתך הסיבה להתנהלות שכזו?האם תגובתי נראית לך מתאימה לסיטואציה לאור הפרטים הנילווים?מה ניתן לעשות בהמשך.. תודה מראש, רון.

שלום רון, אינני מכיר את חברך ואינני מכיר אותך, אך ברור שבתפיסתך את התנהגותו של חברך יש מרכיב פרשני מאוד בולט הבא מתוך עולמך הפנימי. אילו אני הייתי שומע את הסיפור על החבר, הייתי מתרשם שמדובר באדם שקשה לו מאוד לסמוך על עצמו ולכן הוא מרבה להתייעץ וכן שיש לו קושי להתייחס אל הזולת כיחידה נפרדת שיש לה זכות קיום משלה והוא רואה את חבריו כ"שלוחות" שלו שנועדו להשלים אותו ולמלא את צרכיו. הייתי תוהה עד כמה אדם כזה מסוגל לנהל קשר שיוויוני שבו גם הוא עוזר לזולת. אתה בחרת לפרש זאת אחרת, בצורה האופיינית מאוד לגברים בחברתנו, בצורה שאקרא לה בקיצוניות "אדם לאדם זאב". השערתי היא כי גדלת בסביבה שמאוד דוחפת לתחרותיות והישגיות עם דגש על תפיסה סטיאיאוטיפית מסורתית של תפקידי המין, לפיה גברים צריכים להיות חזקים ולהילחם. הייתי מציע לך לבחון את נקודת המבט הזו בקשר לעצמך ולא להסתפק במטען התורשתי כסיבה בלעדית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

למעשה תפיסתי ביחס לסטיריאוטיפים הנוגעים למיגדר בכלל ובפרט למין הגברי אינה שמרנית כלל. ניסיתי להעביר את חוויתי כפי שנתפסת מהאופן בו עושה חברי שימוש בייעוצים,אשר נראה כי דרכם מודד את ערך חבריו(בצורה סמויה כמובן) ואף יוצר תחרות בצורה מעודנת אשר תוצאותיה לא תמיד משרתים את היחסים הבין אישים הנוגעים לקבוצה. שאלתי הייתה בנוגע לצרכים תוך אישייותיים המשפיעים על התנהלות שכזו(כמובן מתוך זהירות והבנת המיגבלות של דיאגנוזה ללא נתונים והיכרות מספקת-ולו בפן התיאורטי אשר יאפשר לי לבחור את האפשרות המתאימה ביותר שתלווה כמובן בנתונים מחזקים מהשטח..) אני מוכרח לציין כי דווקא השימוש בייעוץ נתפס כאסטרטגיה כיון שברוב המיקרים דעתו של חברי בנוגע לנושאים המופנים איתנה וכמעט תמיד נשארת בעינה(אינטליגנט ונבון). בסופו של דבר אני שוב אשאל בנוגע למקורות ההתנהלות הזו באספקלריה של עולמו פנימי של חברי.בנוגע אלי,כבר ציינתי כי התחרותיות היא תכונה מאפיינת ביחסים בין אישים,בצד הטוב שלה היא מדרבנת ודוחפת להישגים ובצידה האחר..מסרסת ומובילה להתמודדיות מורכבות כמו פרפקציוניזם שאינו מאפשר להנות מההישג וכו.אני מבין שנטייתך היא לפנות לזוית הריה של הפונה ולא של האחר אולם פעמים רבות אני סובר שניתן לבחון גם התנהלות של אחר (כמובן מתוך נקודת מבטו הסובייקטיבית) כפי שהיא מושפעת מתוך דינמיקה של חברות. סליחה על ההרחבה,הנושא קרוב לליבי ודורש ממני כוחות נפש, רון