בטחון עצמי נמוך!

שלום! אני א,בן 21.6,חייל משוחרר.יש לי בעיה די מציקה:הבטחון העצמי שלי. במהלך כל השרות הצבאי הבטחון שלי היה ממש גבוה.אך חודש לפני השחרור אחד העמיתים שלי לתפקיד זרק לעברי מילה די פוגעת.ממש נפגעתי מכך ועד עכשיו (חודשיים וחצי אחרי)אני סובל מהרגשה פנימית לא טובה.זה לא עוזב אותי.אני חושב על זה כמעט תמיד מאז ומנסה להבין מדוע הוא אמר זאת,נכנס לספקולציות.כתוצאה מכך מאוד מפריע לי שאנשים מסתכלים עליי ברחוב,אני מאוד מפחד שיאמרו עליי דברים לא טובים,אני נהייתי כבר פראנואידי בכל מה שקשור ואם מישהו ברחוב צוחק אני באופן אוטומטי מנסה להבין על מה והאם זה לא היה עלי!זה הורס אותי מביפנים,אין לי חשק לכלום,אני כבר לא מסופק ומאושר.כל דבר מציק לי,אפילו אם לא יושבים ליידי באוטובוס למשל אז אני מנסה להבין מדוע?האם משהו בי לא בסדר?אני מתחיל לחשוב שאני נראה שונה בעיני אחרים!רוצה לציין שאני מאוד אוהב את איך שאני נראה,יצאתי עם לא מעט בנות,היו לי חברות ויש לי חברה גם כיום.תמיד הייתי מקובל בחברה אך כל זה עדיין לא מעודד אותי וגורם לי להרגיש טוב יותר.אני לא יודע איך לצאת מזה... מה לעשות?מדוע זה ככה?

שלום א', הנטייה הטבעית של רובנו היא להיאחז באיזה שהוא גורם חיצוני אחד ויחיד למצוקתנו - במקרה שלך אותה מילה שנזרקה לעברך. ההתנהגות האנושית היא הרבה יותר מורכבת ורב-גורמית. כנראה שהפוטנציאל הדיכאוני ורגשי הנחיתות היו קיימים בך באופן סמוי כל הזמן ובזכות היצמדות לנורמות החברתיות ותפקוד חיצוני תקין הצלחת להחזיק את עצמך מעל פני המים. אותה מילה שנזרקה לעברך שימשה "טריגר" להתפרצות דיכאון ששורשיו עמוקים יותר ואתה יכול לראות בכך הזדמנות לטפל בעצמך ולצאת מן המשבר מחוזק יותר. הביקורת שאתה מייחס לאחרים היא ביקורת קטלנית שאתה מפנה אל עצמך, אולי בגלל תגובות שקיבלת מהוריך בילדותך, ואולי גם כעת, אולי בגלל נטייה תורשתית ואולי בגלל שילוב ביניהם. המלצתי היא לפנות בדחיפות קודם כל לרופא פסיכיאטר מומחה לקבלת טיפול תרופתי נוגד דיכאון. התרופות של היום הן בעלות תופעות לוואי מעטות ונדירות. ומייד עם התחלת הטיפול התרופתי לפנות לפסיכותראפיסט (פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי) להתחלת טיפול שיחתי סדיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין