חרדות קשות!!!

שלום, אני בחורה בת 21,חיצונית נראה שטוב לי בחיים, אני משתדלת להראות טוב, צוחקת וכו'. מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי חרדות ממקרים הקשורים למוות, בד"כ ניסיתי להכחיש באופן מודע את אירועי הפיגועים והתאונות כי כ"כ הפחיד אותי אנשים מתים, חוסר שליטה, קברים...(אפילו קשה לי לכתוב את זה...), מכיתה י'ב הציפו אותי מחשבות קיומיות, קשות וערטילאיות (אני בחורה דתיה), מכיוון שאני יצור "חושב" זה לא עזב אותי בקלות... לבסוף הלכתי לטיפול פסיכולוגי- כבר חצי שנה... בעקבותיו אני מרגישה שהחרדות עוד יותר חשופות מולי, דיברתי עם הפסיכולוג, זה כנראה בגלל ההצפה של כל מה שהודחק... בטיפול היו לי כמה התקפי חרדה ממש,נשלחתי לפסיכאטרית קיבלתי כדורי רסיטל בתחילה 40 מ"ג ומאחר שזה לא הועיל המינון הועלה ל 60 מ"ג. אני מבקשת את התיחסותך לתחושת הפחד שלי עכשיו שלעולם לא אמצא דרך להתמודד עם מחשבות המוות, הכדורים לא ממש עוזרים (עוד שבוע יהיה לי יעוץ נוסף עליהם) כל פגישה נוספת אצל הפסיכולוג אני לא רוצה להתחיל לדבר על מוות, זה חונק אותי מבפנים...!אני לא מסוגלת לעמוד מול הפחד הזה...כרגע אין לי לאן לברוח, החרדות ממוות מולי, כבר בערך חודשים שאני עם הכדורים ופוחדת מזה שביכולתם לשנותי, שוב פחד מאי שליטה...ומצד שני אני ממשיכה לקחת בצפיה שהחרדות יוקלו, ככל שאני רוצה למצוא כדורים שיסיעו לי כבר חודשים קשה לי המחשבה שהם פועלים לי במח..?נורא לי לחשוב על זה- מעכשיו אני תמיד יהיה פסימית כ"כ? אין תקנה לכך שאימת החרדות תתפוגג?אני מפחדת שהחרדות תמיד ימשיכו, כבר בערך חצי שנה הם הורסות לי את החיים לגמרי... תודה רבה (גם על קריאת המכתב הארןך..)

שלום בל, אני מצטער לקרוא על תחושותייך הקשות, אך נראה לי שהטיפול שאת מקבלת הוא הטיפול המתאים, גם שיחתית וגם תרופתית. התרופה שאת מקבלת, במינון שאת מקבלת, נראית מתאימה למצב, אך לעיתים קרובות יש צורך בתהליך ארוך ולעיתים מייגע של ניסוי וטעייה עד שמגיעים לתרופה המתאימה ביותר, המגוון רחב ביותר וטוב שאת נמצאת בפיקוח פסיכיאטרי לגבי הטיפול התרופתי. גם עם הפסיכולוג לוקח זמן עד שנוצר קשר של אמון והשאלה הבסיסית היא האם את מרגישה שיש לך כימייה איתו והוא מבין אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין