טיפול פסיכולוגי

גידי שלום אני נפגשת עם פסיכולוג מטעם "מכבי". בפעם האחרונה שהייתי אצלו התלוננתי על כך שאני מרגישה שאני נמצאת בחברה אין לי דברים מעניינים לדבר עליהם ולכן קשה לי ליזום קשרים חברתיים. לפתע אני קולטת את הפסיכולוג מציץ בשעון. אחרי 45 דקות במדויק הוא סיים את הפגישה ואמר "טוב בואי נקבע פגישה נוספת" אבל בפעם הבאה לא נקבע בשעה מאוחרת כי בשעות מאוחרות אין לי כוח. אחרי שקבע פגישה נוספת הפך לחסר סבלנות וששאלתי אותו שאלה נוספת כבר סירב לענות. אז אני חושבת לעצמי, מה בגלל שהשאלה לא נכללת ב-45 דקות שעבורם שילמתי אז כבר אי אפשר לענות. למה לתת למטופל הרגשה שהכל נעשה בשביל כסף. הרי אנשים שפונים לפסיכולוג הם אנשים שבאים מתוך מצוקה והפסיכולוג אמור לעזור ולא לתת הרגשה שאחרי שהזמן עובר, אתה כבר לא מעניין. מיטל.

שלום מיטל, חלק מתפקידו של המטפל הוא אכן לשמור על המסגרת הטיפולית ועל גבולותיה לטובת הטיפול והמטופל. שמירה זו מתבטאת, בין היתר, בהקפדה על זמני הטיפול. הגבול בין שמירה על גבולות וגרימת תחושת דחייה למטופל אכן עלול להיות דק מאוד, כפי שמלמדת התנהגותו של המטפל, כפי שנתפסה ותוארה על ידך. החלק שבו הפסיכולוג מודה שלא היה לו כוח באותו יום הוא באמת חלק שמשדר דחייה, בעיקר אם בדרך-כלל את בעצמך שומרת על מסגרת 45 הדקות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הי קודם כל אני יכול להזדהות איתך ואני חושב שהוא נהג בחוסר רגישות ואולי כדאי שיתארגן עם הזמן שלו ו"יתריע" כמה דקות לפני או שיעשה מין סיכום של השיחה. אבל פסיכולוג זה מיקצוע .וכמעט כמו בכל מיקצוע יש כאן פונקצייה של שני דברים : זמן וכסף. לא יודע במה את עובדת אבך אני מעריך שגם לך מוגדרות שעות ולפי זה משלמים לך ולא היית רוצה להמשיך לעבוד שעות ללא תשלום. ויש גם עניין פרקטי שהוא קובע עוד פגישה אחרייך והוא לא רוצה לאחר לאדם השני בתור. אז אולי אפשר לקחת את העניין קצת יותר בפרופורצייה. איציק