איך לשרוד

שלום ד"ר, אני בת 38 סובלת שנים מחרדה ואפיזודות של מתח עם דיכדוך. מטופלת בקלונקס וקסאנקס אחד ליום כבר 8 שנים. תמיד אמרו לי שמצבי עוד יביא אותי לחולי ,והנה זה מגיע.גילו לי תאים חשודים בצוואר הרחם ואני עומדת לפני ביופסיה ,אין לי מושג איזו תקופה עומדת לפני מה שבטוח זה שהיא לא תתרום למצבי הנפשי. הדבר שאני חוששת ממנו מכל הוא פיתוח חרדה במצב שאין לי שליטה בו כלומר במהלך הבדיקה להכנס לדופק מהיר היסטריה ורצון לברוח..אולי כדאי לידע את הצוות הרפואי על מצבי הנפשי או שמא זה רק יזיק?אולי פשוט לקחת כדורי ארגעה לפני ביצוע הפעולה? אני מתחילה לחוש את האפטיות הזו של מה שיהיה יהיה ואם אני צריכה למות שיקרה הכי מהר שאפשר. אודה לך אם תהיה לך עיצה להקלת מצבי ..אגב בית חולים ערוך לטיפול באנשים חרדתיים? תודה

שלום נועה, מבחינת הבעיה האקוטית, בי"ח ערוך לטפל במקרים חרדתיים וניתוח מעורר חרדה כמעט אצל כל האנשים, גם הפחות חרדתיים בדרך כלל. במסגרת השיחות המקדימות עם הרופא המנתח והמרדים בלאו הכי תישאלי איזה תרופות את לוקחת כך שהבעיה תיחשף באופן טבעי. בנוסף, בטווח הארוך יותר הייתי מציע לך להחליף פסיכיאטר ולשקול טיפול ב-SSRI הנותן תוצאות לטווח ארוך לעומת שתי התרופות שאת משתמשת בהן עכשיו ששתיהן ממכרות וספק אם עדיין ממלאות את ייעודן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין